יום ראשון, 24 במרץ 2019

ספר ראשון!!!! הקוד לעתיד: העבר

שם הסופרת: ספיר עדוי
עולם: ריאלי
קהל יעד: בני נוער (שני המינים)
ז'אנר: מתח
תכנים אלימים: כולל תיאורי דם
תכניים מיניים: ללא


תקציר:
אי אפשר לדעת מה צופן העתיד , גם צופן העבר אינו ידוע ....עד שהעתיד מגיע.

אנדריאן , שלא יורק לכיוון המילה 'אהבה'  בחור צעיר בן 20 שקט ורציני שכל החיים לפניו. בעל משרה גבוהה בסוכנות החקירות  הנחשקת  'וולבס' . באחד המקרים שלו הוא נתקל בבחורה מפוחדת שניסו לחטוף אותה, היא לא יודעת למה. אבל היא יודעת שבסופו של דבר האיש שניסה לחטוף אותה, יהרוג אותה. אנדריאן בדרכו למצוא את מי שניסה לחטוף אותה, מה שאנדריאן לא יודע ,שככל שהוא מתקרב לאמת הנסתרת שלה, כך מתגלים לו יותר פרטים על העבר שיכולים להרוס את העתיד שבנה לעצמו. האם לעבר יש באמת השפעה קשה על העתיד?! מה העבר ניסה להגיד לו כל הזמן הזה שאנדריאן החכם לא הצליח להבין?!
דרכים ליצירת קשר
Sapir02081@gmail.com

יום שני, 18 במרץ 2019

לתכנן או לא לתכנן, זו השאלה!

בזאת אנחנו מתחילים סדרה בת שלושה פוסטים! אבל יש מצב שתמצאו את עצמכם נוטשים אחרי זה. אני אתן לכם לעבור את התהליך שאני עברתי *צחוק מרושע*.

בכל אופן, הפעם נדבר על מה שנקרא outline.

אז מה זה outline? זה למעשה הספר בראשי פרקים, או תקציר של הספר עם תרצו. ניתן לחלק את ה-outlines לשניים:

תכנון: ראשי פרקים שמטרתם לעזור בכתיבת הספר
תקצור: ראשי פרקים שמטרתם להציג את הסיפור לעיניכם בקצרה, בעיקר כדי למצוא חורים בעלילה.

כפי שניתן לנחש מהכותרת... נעסוק בתכנון! (מפתיע, נכון?)

כדאי לי?
טוב, כמובן שזה תלוי בכם, אבל לכולם הייתי מציעה תכנון בסיסי. למה הכוונה? כדאי שיהיה לכם התחלה וסוף לכל הפחות. מודה באשמה, הצלחתי לכתוב סיפור בלי לדעת מה הסוף שלו (50 עמודים A4), אבל על הסיפור האחד הזה שהצלחתי לסיים היו הרבה שלא סיימתי. והאמת שהיה גם אחד עם סוף שלא סיימתי כי... לא היה לי כוח (העצלות היא אויבו המר של הסופר... או של כל בעל מקצוע). כדאי להוסיף איזו נקודת תפנית כלשהי (נקודת שפל, נקודת משבר, נקודת אמצע וכו').

אז איך עושים את זה?!
ניסיתי בדיוק פעם אחת להשתמש בתכנון מוקדם מראש. את תוצאות הניסוי, תוכלו לראות בפוסט הבא. בכל אופן, אין חוקים ברורים כלשהם. העיקר שלכל סצנה יהיה מקום על מנת שיהיה רצף כלשהו.
באופן כללי, אפשר להסתכל על שני סוגים של תכנון:

תכנון כרונולוגי:
מה זאת אומרת כרונולוגי? ברור שהספר חייב להיות כרונולוגי! הספר חייב להיות כרונולוגי, התכנון שלו לא חייב להיות כזה. המשמעות של תכנון כרונולוגי הוא תכנון של סצנה אחרי סצנה, לראות איך דבר מוביל לדבר עד להגעה ליעד.

יתרונות: קל יותר לעקוב אחרי חורים בעלילה, הסצנות מסודרות בראש
חסרונות: מאפשר לכם פחות מעוף, כי אתם למעשה מקובעים באיזשהו ציר מסויים.

תכנון לא כרונולוגי:
תכנון לא כרונולוגי. יש לכם התחלה ויש לכם סוף, אבל בכל מה שקשור לאמצע... אתם עושים "סיעור מוחין" או בפשטות זריקת רעיונות רנודמלים. כשאתם מרגישים שיש לכם מספיק רעיונות כאלה, מסדרים אותם לפי סדר. אני בהחלט לא אתפלא אם תזדקקו להוסיף כמה דברים בין לבין.

יתרונות: אתם יכולים לעוף לכל כיוון שרק תרצו, אין קבעון.
:חסרונות: בהצלחה בסידור. יותר סביר שתמצאו שרעיונות מסויימים שלא מסתדרים לכם.

הנה ג'נה מורסי שמדגימה את שיטת הפתקים (היא לא היחידה שמשתמשת בה, אבל לא צריך 5 סרטונים על אותו דבר).



כרגיל, תקציר הסרטון:
אז קודם כל, צריך לחשוב על עלילה ודמויות. שזה למעשה התכנון הראשוני. רושמים את כל הרעיונות שיכולים לשמש את הסיפור שלכם. אחרי שחושבים שיש מספיק רעיונות, מחפשים נקודות מפנה או נקודות מעניינות ורושמים תקציר של הרעיון. כאמור, היא עושה את זה באמצעות פתקים, אך כעיקרון ניתן לעשות באמצעות קובץ וורד. עוברים על הקטעים אחד אחד וחושבים באיזה סדר למקם אותם. אם עשיתם את זה באמצעות פתקים, תעבירו לוורד (או כל קובץ אלקטרוני אחר). אם מראש עשיתם זה מראש, נחסך לכם. אחר כך, תאתרו דברים בעייתיים (יכול להיות משהו אינדיבידואלי כמו צורך בפירוט) כדי שתוכלו לתת להם קצת מחשבה מראש. אחר כך, חושבים אם יש דברים שאולי כדאי להוריד (או... להוסיף).
כאשר יש לכם רעיון חדש, נסו לחשוב איך ליישם אותו בתוך הספר שלכם.

אבל איך אני אדע מה מתאים לי?
לא תדעו עד שלא תנסו. מפתיע, נכון? על מנת להקל על חייכם לגבי התלבטות, אני אביא לכם שיטה שלא תשמעו עליה באף מקום אחר: שיטת התכנון הגמיש.

היא נקראת כך מכיוון שאתם למעשה בהתאם למצב בו אתם נמצאים, מחליפים בין שתי השיטות (כלומר, מגמישים את עצמכם).

תחילה, כרגיל, תכנון בסיסי.
אחרי שסיימנו איתו, הגיע הזמן לעבוד בשיטה הלא כרונולוגית.
יש לכם מספיק רעיונות לספר? מזל טוב! יש לכם ספר! (וקיבלתם את שנאתי הנצחית)
לא הצלחתם למצוא מספיק רעיונות או שאין לכם בכלל? תעברו לשיטה הכרנולוגית

טוב, אחרי שכתבתם כמה זמן בשיטה הכרונולוגית, צץ לכם רעיון שיתפוס מקום רק בהמשך? אין בעיה! חוזרים לתכנון הלא כרונולוגי ומנסים למקם דברים באמצעותו. ואחר כך... כשהכל מוכן, אפשר להמשיך כרגיל בתכנון הכרונולוגי.

אני מניחה שאפשר לקרוא לה שיטת הרמאים, כי בעצם... אתם נהנים משני העולמות. יכול להיות שתמשיכו עם גישה זו עד קץ כל הימים. יכול להיות שתבינו שאחת הגישות טובה לכם ולשנייה אין ערך מבחינתכם. כך או כך, אופציית ביניים שתעזור לכם לבנות את עצמכם יכולה לעזור למבולבלים שבכם.

כמובן, כל דרך שתבחרו היא בסדר, כל עוד היא נוחה לכם. יש גם תוכנה ייעודית לתכנון (טכנית היא ייעודית ל-outlines) שנקראת yWriter. מוזמנים לראות הסבר קצר עליה. למרות שאישית... ניסיתי להשתמש בה ומצאתי אותה די מייגעת. אבל, אולי לכם יהיה יותר נוח. בהחלט תוכנה קלה לתפעול, רק לדעתי לא הכי נוחה. אם יהיה ביקוש, אני אעשה סרטון על זה.

אבל מה עם התכנון הוא למעשה... מתכון לאסון?

חלק שני בסדרה

יום רביעי, 6 במרץ 2019

ביקורת סופרים: תקרא לי, ואקרא לך!

קוראי בטא זה דבר נהדר, ואם תצליחו למצוא כאלה... הרי בורכתם! אבל מה עם לגבי דעה ולו קצת שונה מזו של מקבל התוכן?

ביקורת סופרים, היא לא קטילת סופרים, אלא למעשה תרגום שלי ל-Critique Partner (שהוזכר כאן בעבר), שאלה למעשי סופרים שהם קוראי בטא... אבל גם קצת מעבר.

בעוד עם קוראי בטא העבודה היא חד כיוונית (רק אתם מקבלים ביקורת), בביקורת סופרים העבודה היא דו כיוונית. אתם מקבלים ביקורת ונותנים ביקורת. כמובן שהכוונה בביקורת היא ביקורת בונה. אז לשם שינוי, אתם תקחו את תפקיד קורא הבטא, כולל המאפיינים המיוחדים של מבקר סופרים, מה שבהחלט מוסיף לכם עוד עבודה, אבל לפעמים זה שווה את זה.

כדאי לי בכלל להשתמש בביקורת ספרים? זה נשמע סתם גוזל זמן
אם היית צייר והיית יכול לשבת עם צייר אחד שיגיד לך מה ניתן לשפר, היית עושה זאת? (כנראה שלא, כי ציור, בניגוד לסיפור, אי אפשר לשנות. אבל בואו נלך על ציור דיגיטלי לצורך העניין). 

מה הדרישות?
זכרו, ביקורת הסופרים לא חייבת להיות עם מישהו שפרסם ספר (ואם אתם עצמכם לא פרסמתם ספר אלא רק עובדים עליו, בהחלט אתם יכולים לתפקד כמבקרי ספרים, אך עדיף שזה יהיה עבור אדם נוסף שלא פרסם את ספרו). אז בהחלט מוטב שתחפשו מישהו ברמה שלכם פחות או יותר. (כעיקרון, אם מישהו לא ברמה שלכם, ובא לכם להיות נחמדים, בין אם זה לעזור לו יותר משהוא עוזר לכם ובין אם זה לקבל יותר עזרה בידיעה שתתנו אולי פחות עזרה) זה אפשרי, אבל אולי כדאי להציב את הדברים על השולחן.

בהחלט כדאי שיהיה לכם עניין בז'אנר אחד של השני. אם הסופר השני כותב ספרי אימה ואתם... מה נעשה, לא יכולים לסבול ספרים כאלה, אז אולי כדאי שתוותרו על להיות מבקר הסופרים שלו. גם אם הם אוהבים את הז'אנר שלכם (אתם עדיין יכולים להשתמש בהם כקוראי בטא, אם אתם והוא רוצים). למשל, אם מישהו יתן לי לקרוא ספר אימה, אני אתקשה להנות ממנו. אז אם בכל זאת אתם בוחרים להיות מבקר ספרים של ז'אנר שאתם לא אוהבים כדאי מאוד שהוא יודע את זה. יצא לכם לכתוב את הז'אנר שלו (בהווה או בעבר)? בהחלט נקודת יתרון. כמובן שגם להפך.

כדאי גם שהגיל וקהל היעד שלכם יהיו דומים. אתם בני נוער? אולי לא כדאי שמבקר הספרים שלכם יהיה בן 30 ומעלה, אלא אם כן הוא אכן כותב ספרים לנוער או אנשים בגיל הבחרות (מבוגרים צעירים). 

אז מה עושים עכשיו?
הזהו, שאתם בבעיה. בארץ, כמו שיש קושי למצוא קוראי בטא, קיים גם קושי למצוא מבקרי סופרים (לא להתבלבל עם מבקר ספרים שהתפקיד שלו הוא לתת ביקורת לספר מוגמר!). יש לכם חברים שגם הם כותבים? תופס, אבל קחו בחשבון ש... אתם יודעים, חברים לפעמים לא ממהרים לתת ביקורת נוקבת. אתם בחוג כתיבה או פורום כתיבה? נהדר! למה שלא תדברו עם מישהו שם?

אם אתם כותבים באנגלית, מזל טוב! יהיה לכם קל יותר למצוא מישהו! 
הנה אתר שכל מטרתו הוא לחבר בין שני אנשים על מנת שיעשו ביקורת סופרים זה לזה. אתם יכולים לחפש משהו לטעמכם או לפרסם את הסיפור שלכם (דורש כתיבת שם או כינוי שייצג אתכם וכתובת אימייל, במקרה שמישהו יהיה מעוניין).

עדיין מבולבלים?!
למה שלא תגידו שלום לג'נה מורסי: שלה יש שני סרטונים האחד, מהו מבקר ספרים והשני איך להיות מבקר ספרים טוב. כרגיל, הסרטונים מלווים בתרגומים אוטומטיים לאנגלית. מי שמכם זקוק לתרגום, אני כאן על מנת להשיג לכם תקציר. אבל ברצינות, מומלץ לכם לנסות לשמוע אותה. היא מדברת ברור וגם מצחיקה.

מה זה ביקורת ספרים?

מה זה מבקר ספרים: סופר אחר שעובד על הסיפור שלך. הם מחפשים אחרי כל מיני דברים בעייתיים (חורים בעלילה, בניית דמויות, אין עניין בסיפור) אך גם את הדברים החיוביים.

איך זה מתנהל: בניגוד לשיחה שמתנהלת עם קוראי בטא, מבקר הסופרים מחזיר פשוט קובץ עם... מלא הערות. כמובן, אתם יכולים לשאול אותו הבהרות, אבל כעיקרון, הכל אמור להיות בקובץ שנשלח. באחד הפוסטים הקודמים אני מדברת על מעקב אחרי שינויים בטקסט. בהחלט יכול לעזור כאן (כמובן, שאצלכם נשאר הקובץ המקורי נטול התיקונים). בהחלט ניתן להשתמש פה. כמובן, שניתן להוסיף הערות בצד (דברים כמו: זה היה מצחיק). 

מתי משתמשים בהם: אפשר להשתמש בהם בכלל שלב, כולל הטיוטה הראשונה (לדעתי, אולי כדאי לעשות את זה אם כבר לפני הטיוטה השנייה). יש כאלה שעובדים איתם לפני קוראי הבטא ויש גם כאלה שלפני העריכה המקצועית. כמובן, אפשר לתת לקרוא ביותר משלב אחד.

איך להיות ביקורת ספרים בצורה טובה?
1) אם אין לכם זמן או כוח לזה... אז פשוט תוותרו על התענוג.
2) כנראה שיש לכפ איזשהו דד ליין שקבעתם אז תעמדו בו (כמובן שאם חס וחלילה קורה משהו, אתם יכולים ליידע.)
3) כנות, אבל לא כנות פוגענית.
4) נא לא לשכוח לכתוב על הנקודות החיוביות. היא מציעה ליידע על כל תגובה פיזית או מילולית (שאומרים פתאום משהו. אפילו אם זה רק בראש).
5) אם אתם מקבלים המון הערות שליליות, נא לא להחזיר באותו מטבע רק כי אתם עצבניים. תעירו על מה שבאמת רלוונטי.
5) ספקו פתרונות: ראיתם שיש חור בעלילה? הציעו פתרונות כדאי לדאוג שלא יהיה כזה (זה לא חייב להיות ספציפית בעיה חור בעלילה, זו סתם דוגמה).

ראיתי בספרו שלו משהו שאהבתי, מה אני עושה?
זו לא שאלה שמדברים עליה. אבל למה שלא נדבר עליה בכל זאת? בכל אופן, שאלת מיליון הדולר: מה ראיתם?

אם ראיתם שם מילה שמאוד מצאה חן בעיניכם, (למשל, ראית את השימוש ב"אבה" במקום "רצה"), בהחלט אין צורך לעדכן את הסופר. כל עוד הוא לא המציא את המילה, אין לו כל זכות שימוש בלעדית עליה. בהחלט ניתן להחמיא לו על בחירת המילה, ולומר תודה על שלימד אתכם מילה חדשה שתשמש אתכם בעתיד.

דברים מעבר...תחילה נשאלת השאלה: מה רמת המקוריות שלהם. אם למשל, ראיתם אצל הסופר השני משולש אהבה, משהו שחוזר על עצמו באין ספור ספרים, סרטים וסדרות ואמרתם לעצמכם שאתם ממש רוצים להוסיף אותו (גם אם לספר הבא שלכם), אני מניחה שאין כל כך טעם בלפנות לסופר ולבקש את רשותו. אבל בהחלט יהיה נחמד אם תגידו שהוא נתן לכם השראה.

אבל מה אם יש לו משהו פחות נדוש? משהו שאפילו ראיתם פעם ראשונה בחייכם? קודם כל, יש לציין את הסופר לשבח על הבחירה המעניינת. הרי היא כל כך מקורית וכל כך מעניינת שאתם רוצים להשתמש בה! למרות שאנחנו בהחלט לוקחים השראה מסדרות מוגמרות בלי לבקש רשות (אני בספק שהסופרת של "דמדומים" בקשה את האישור של הסופרת של "יומני הערפד" בשביל לרשום על ערפדים יפי תואר שאוכלים חיות במקום צמחים), אולי כדאי בכל זאת לשאול רשות. כמובן, אסור שזה יהיה זהה למקור (כי אז זה גניבת סופרים לכל דבר!) אבל אם למשל אתם רואים ספר על... בני אדם יכולים לשנות את הרגליים שלהם בהתאם למזג האוויר (כמו שאנחנו לובשים מגפיים, או נעליים גבוהות או נעלי עקב.), אז בהחלט כדאי שתדברו עם הסופר על זה, כי בחיי שזו העתקה. ואם אתם רוצים להכניס את זה לספר הנוכחי שלכם. על אחת כמה וכמה. (הערה: אני לא יודעת אם הרעיון הזה קיים, אני אישית לא שמעתי עליו, אבל אם ממש בא לכם... קחו אותו).

נדמה לי שמיצינו להפעם. בפעם הבאה... על תכנון הספר.

סיפורים מוכרים עם טוויסט

  מכירים את זה שיש כל מיני רעיונות שחוזרים על עצמם מיליארד פעם, בדרך כלל בז'אנר הרומנטי? זה מרגיש שזו אותה גברת קיטשית באותה אדרת קיטשית...