יום הדין (ליעד שוהם)

שפת מקור. עברית (כי יש גם ספרים ישראלים)

תאריך הוצאה: אוגוסט, 2018

ז'אנר: מתח

קהל יעד: מבוגרים

רצח אחד שינה את מסלול חייהם של אנשים שונים...

דורון שפירא איבד את האישה שחקר לצד בעלה.

מיכאל גונן איבד את האישה שגרמה לפירשתו מהמשטרה.

שמעון פארו רוצה לגלות על המודע מארגון הפשע שלו שהודיע לו על רציחות מן העבר.

ורד תדהר תאלץ להחליט אם להתמודד עם טעות מן העבר או עם סחיטה?

טוב, אני מודה שעל אף שמיכאל גונן הוא אחד הדמויות הראשיות, עד שהכרנו אותו מעבר לאזכורו בפרולוג, כבר שכחתי את השם שלו ☺

אף שחוץ מורד תדהר, אני לא חושבת שהייתי מתחברת למי מהם במציאות, הצליחו להעביר אותם בצורה שעניינה אותי. וזאת על אף שיש לנו עורך דין מפופק, שוטר לשעבר שלא יודע ממש להתמודד עם הרגשות שלו וראש ארגון פשע (הם קוראים לזה משפחת פשע, אבל אף אחד מהילדים שלו לא במשפחת פשע הזו... אפילו אח שלו שהיה, אולי, כבר לא חי). לכל אחד מהם, הייתה דמות אחרת שנתנה להם אנושיות: עבור דורון, זו הייתה החשיבה על הילד העתידי שלו, עבור שמעון פארו זו הייתה המשפחה שלו, עבור מיכאל גונן היה הילד שסוג של... אימץ, אני מניחה, ועבור ורד תדהר... טוב, לא באמת היה צריכים מישהו שיגרום לה להיראות יותר אנושית, אבל הזכירו אותה על אהבתה לבעלה המנוח ועל קשריה עם ביתה המתבגרת.

מכיוון שהסיפור מסופר ממספר נקודת מבט, זה קצת כמו סרט או סדרת טלוויזיה שעוברים בין סצנות שונות שכולן בסוף מקדמות את העלילה, וכמובן, שכל פעם מחדש, מצאת את עצמי באמצע כי עצרו אותי באמצע הקטע המותח... זאת, מה ציפיתי בהתחשב במילה "מתח" שמתנוססת על הכריכה?

המחבר הוא עורן דין במקצועו, אז כל מיני דברים שקשורים לעריכת דין ומשפט כנראה גם למשטרה הם בהחלט לא משהו שזר לו. אם זאת, הופתעתי לראות שלא מראים את הפרטי החקירה לפני המשפט. אלא אם כן פספסתי את המילה "מוכמנים", ואז זה נהיה הגיוני.

ברצינות, אני צריכה למצוא איך לבקר לראה ספרים שאני קוראת. יש לי הרבה דברים להגיד כשהספרים לא ראו אור, אבל... לא יודעת, כשאני קוראת את הספרים, אני לא מחפשת פגמים. אלא אם אני מוצאת אותם מכל עבר..ואולי זו אני, 

שני הפרקים האחרונים היו די מיותרים והיו למעשה פרולוג שמחולק לשניים. אה, עוד משהו, הפרקים שלפעמים אותו פרולוג מחולק לשני חלקים, הותיר שאלה באוויר שלא זכתה למענה. כלומר, רגע, בהתחלה שני גורמים מאמינים באותו דבר, אחר כך, אחד מהם מתבדה והשני... לא. ואז אומרים לו שהוא לא בסדר כי הוא חשב את מה שהראשון חשב ועדיין לא שינה את דעתו בנושא. או זה, או שזה האופי ואופן השיטה הלא מקסימים שלו. 

ציון: 4.75/5