שפת מקור. אנגלית (בריטית)
תאריך הוצאה: מרץ 2019
ז'אנר: רומנטיקה
קהל יעד: נשים בשנות ה-20 ותחילת ה-30
מי חשב שאהבה ממבט ראשון יכולה להיות אמיתית? לורי ג'יימס נוכחה לדעת שכך הדבר כשראתה את הבחור האלמוני מהקומה השנייה באוטובוס. והדבר הכי מדהים... שנראה שהוא חש כמוה. אך הפגישה הזו התפספסה. לורי לא ציפתה לפגוש את האלמוני שנה לאחר מכן בדרך הכי פחות צפויה
במילה אחת ויחידה וואו. אחרי שמלא זמן לא קראתי ספר אמיתי (כי ספרי פסיכולוגיה לא עונים להגדרה הזו), החלטתי להחליט עם ספר קליל ומתוק. אולי הוא היה קצת פחות קליל משחשבתי, אבל בחיי, היה קשה לעזוב אותו. יומיים שלמים (בכוונה התחלתי לקרוא בשישי) וגמרתי את הספר. פשוט קראתי בשקיקה. עצרתי בעיקר כי הייתי חייבת הפסקה לעיניים שלי לפעמים.
הספר מסופר בגוף ראשון: לרב של לורי, גיבורת הספר, אבל לעיתים, לבחור שזכה לכינוי "באס בוי" (ככה רשום בספר בעברית, כמובן שזה תרגום ל-bus boy שפירושו בחור האוטובוס). לורי וג'ק לא פעם עושים ואומרים את הדברים הלא נכונים, אבל בכל זאת, אנחנו כל כך מתאהבים בהם, שקשה לנו לשנוא אותם אפילו שאנחנו יודעים שאם עושים טעויות.
הסיפור נפרש על כ-10 שנים, בהם אנחנו רואים את לורי והבאס בוי מנהלים את חייהם. הספר ממלא את הקורא בתחושות שונות:: שמחה, עצב, צחוק והתרגשות. קיימת רק כמיהה שלשניים האלה יהיה טוב, למרות כל המכשולים בדרך.
בדרך אנחנו לומדים להכיר דמויות שונות, שהמרכזית בהם היא שרה. שרה, השותפה של לורי, שממשיכה להיות חלק נפרד מחייה גם כשהן מפסיקות לגור יחד. תמיד כיף לקרוא על הרגעים בין השתיים. זה לדעתי דבר כיפי לקרוא על חברות שכזו.
אני מניחה שהבעיה העיקרית שלי הייתה עם התרגום עצמו של הספר. "בגלל ש" ו"למרות ש" תפסו את מבטי, כמו הביטוי הלא נוצרי במיוחד "למען השם". לצידם, נתקלתי בחולת הכתיבה העכשווית: שיט, זין, מחורבן על הטיותיו. כי פשוט נגמרו המילים... וכן, אני מיושנת אני יודעת.
ואם אתם לא מאמינים באהבה ממבט ראשון, זה בסדר גמור, אבל רק שתדעו שהסופרת עצמה פגשה את בעלה בזמן שדרכה עליו ביום ההולדת העשרים שלו, שם פגשה אותו לראשונה..
ציון: 5/5
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה