אז, הגיע הזמן בפוסט אחרון לסדרות התכנונים. כי... מתברר שבטעות שכחתי מזה.
רציתם (או לא רציתם), ניסיתם (או לא ניסיתם), אבל הבנתם (או ידעתם תמיד) שתכנון הוא לא השיטה הנכונה בשבילכם. בואו אני אגלה לכם סוד: אתם לא לבד. אני לא בטוחה ממתי באמת מתכננים ספרים, אבל למרות שיש בהחלט סופרים רבים שמתכננים את הספרים שלהם, יש גם מספיק כאלה שלא. אחד מהם אולי אתם מכירים, ככה, לגמרי במקרה. לא... לא השם הכי מוכר: סטיבן קינג. כן, סטיבן קינג עצמו מודה שהוא לא מתכנן את הספרים שלו. אז אולי לא תהפכו לסטיבן קינג הבא, אבל אם הוא יכול... גם אתם!
האמת שיכולתי לסיים כאן, אבל בואו נמשיך עוד קצת XD
אז מה שיטת העבודה של הזורמים?
שיטת העבודה של הזורמים במלוא מובן המילה היא... שבאמת אין להם שום תכנון בשום צורה שהיא. אבל לרב האנשים שמחשיבים את עצמם זורמים, יש נקודות מפנה בעלילה שאליהם הם מכוונים. עם זאת, הם לא יודעים איך בדיוק הם יגיעו אליהן. תחשבו על זה ככה: יש לכם את פרק 1 פרק 15 פרק 30... אבל אין לכם מושג מה קורה באמצע הספר/הסדרה. אז... מנסים לבנות סצנה אחר סצנה את הסיפור, או במילים אחרות, להשלים פערים.
זה לא סוג של תכנון?
אפשר לומר, אבל בניגוד למתכננים שלהם יש רעיון מאוד מסודר של סיפור, אצל הזורמים, יודעים שצריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב', השאלה היא רק איך. בעוד המתכננים יודעים מראש כיצד יגיעו לשם, הזורמים לומדים עם התקדמות העלילה איך הם מגיעים לשם.
יש משהו באמצע?
למרות שנוטים לדבר על תכנון (planning) וזרימה (pantsing) כעל קטגוריות, יש הטוענים שמדובר למעשה ברצף. הרצף נע בין המתכננים המדוקדקים עד הפרט האחרון לבין אלה ש.... לא מתכננים שום דבר, או מתכננים רק התחלה סוף ואולי גם אמצע. אני הצלחתי לעשות ספר (שלא התפרסם או יתפרסם לעולם) שלא ידעתי מה הסוף שלו עד כמה פרקים לפני הסוף... אבל זה היה לפני יותר מעשר שנים. אל תנסו את זה בבית. מצד שני... אני עדיין לא יודעת מה הסוף של מה שאני כותבת כרגע... על מי אני אובדת? טוב, יש לי מושג אבל... נמשיך בדיון.
אז מה ההבדל בין תכנון למחצה/חוסר תכנון לבין תכנון?
תדמיינו שאתם צריכים להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. ברור לכם שאין לכם דרך להגיע לשם בקו ישר. אם אתם מתכננים, אתם יודעים בדיוק לאן לפנות. ככל שאתם מתכננים פחות... אתם צריכים יותר לאלתר. גם אם יש לכם נקודות ביניים, עדיין לא ברור לכם לחלוטין איך מגיעים אליהן. נשמע כיף, הא? ללכת בעולם עם מפה עם כמה נקודות ציון ובלי שבילים ובהצלחה להגיע לשם.
מה היתרון של תכנון/החיסרון של זרימה?
היתרון של כל תכנון (ולא רק של ספר). הוא שיש לכם דרך סלולה, לעיתים אפילו זמן מובנה לכל מטלה/פרק, ברור לכם בדיוק מה הולך לקרות. אין הפתעות. כיף, לא? כשאין תכנון.... לא ידוע אם תצליחו להשיג את המשימה, מתי ואיך בדיוק.
מה החיסרון של תכנון/היתרון של זרימה?
יש שיאמרו שתכנון משעמם אותם, כיוון שהם מצפים להכל מראש. אבל מבחינתי החיסרון בתכנון הוא ש... אתה יכול לעוף פעם אחת בדיוק. כמובן, גם אי אפשר כל פעם למחוק פרקים בשביל שיתאימו למעוף שלך, אבל... ככל שמתקדמים עם הדמויות, ולומדים להכיר אותן, אפשר לראות יותר איך אפשר לשחק איתן ומה מתאים להן יותר. תכנון על הנייר יכול להיות קצת שונה בפועל. אולי זה עניין של כמה התכנון הראשוני מפורט. במקרה של זרימה, אתם לא מרגישים מוגבלים בדבר המדוייק שתכננתם עוד טרם הספר, שעוד לא הרגשתם באמת איך הדמויות שלכם מתנהלות. אולי פתאום אתם מתחילים לאהוב דמות שהיה לך קצת יותר להתקשר אליה בתכנון? אולי פתאום מצאתם שדמות משעממת? כמובן, אתם צריכים להתמודד עם קשיים הנובעים מכך גם במקרה של זרימה, אבל במקום לשנות את כל ההמשך שתכננתם... כיוון שלא ממש תכננתם המשך... יותר קל. זו דעתי בכל אופן.
אני חושבת שמיצינו את הנושא הזה. רוצים לשתף מה אתם (מתכננים/זורמים/מתכננים למחצה?) נשמח לשמוע!
רציתם (או לא רציתם), ניסיתם (או לא ניסיתם), אבל הבנתם (או ידעתם תמיד) שתכנון הוא לא השיטה הנכונה בשבילכם. בואו אני אגלה לכם סוד: אתם לא לבד. אני לא בטוחה ממתי באמת מתכננים ספרים, אבל למרות שיש בהחלט סופרים רבים שמתכננים את הספרים שלהם, יש גם מספיק כאלה שלא. אחד מהם אולי אתם מכירים, ככה, לגמרי במקרה. לא... לא השם הכי מוכר: סטיבן קינג. כן, סטיבן קינג עצמו מודה שהוא לא מתכנן את הספרים שלו. אז אולי לא תהפכו לסטיבן קינג הבא, אבל אם הוא יכול... גם אתם!
האמת שיכולתי לסיים כאן, אבל בואו נמשיך עוד קצת XD
אז מה שיטת העבודה של הזורמים?
שיטת העבודה של הזורמים במלוא מובן המילה היא... שבאמת אין להם שום תכנון בשום צורה שהיא. אבל לרב האנשים שמחשיבים את עצמם זורמים, יש נקודות מפנה בעלילה שאליהם הם מכוונים. עם זאת, הם לא יודעים איך בדיוק הם יגיעו אליהן. תחשבו על זה ככה: יש לכם את פרק 1 פרק 15 פרק 30... אבל אין לכם מושג מה קורה באמצע הספר/הסדרה. אז... מנסים לבנות סצנה אחר סצנה את הסיפור, או במילים אחרות, להשלים פערים.
זה לא סוג של תכנון?
אפשר לומר, אבל בניגוד למתכננים שלהם יש רעיון מאוד מסודר של סיפור, אצל הזורמים, יודעים שצריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב', השאלה היא רק איך. בעוד המתכננים יודעים מראש כיצד יגיעו לשם, הזורמים לומדים עם התקדמות העלילה איך הם מגיעים לשם.
יש משהו באמצע?
למרות שנוטים לדבר על תכנון (planning) וזרימה (pantsing) כעל קטגוריות, יש הטוענים שמדובר למעשה ברצף. הרצף נע בין המתכננים המדוקדקים עד הפרט האחרון לבין אלה ש.... לא מתכננים שום דבר, או מתכננים רק התחלה סוף ואולי גם אמצע. אני הצלחתי לעשות ספר (שלא התפרסם או יתפרסם לעולם) שלא ידעתי מה הסוף שלו עד כמה פרקים לפני הסוף... אבל זה היה לפני יותר מעשר שנים. אל תנסו את זה בבית. מצד שני... אני עדיין לא יודעת מה הסוף של מה שאני כותבת כרגע... על מי אני אובדת? טוב, יש לי מושג אבל... נמשיך בדיון.
אז מה ההבדל בין תכנון למחצה/חוסר תכנון לבין תכנון?
תדמיינו שאתם צריכים להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. ברור לכם שאין לכם דרך להגיע לשם בקו ישר. אם אתם מתכננים, אתם יודעים בדיוק לאן לפנות. ככל שאתם מתכננים פחות... אתם צריכים יותר לאלתר. גם אם יש לכם נקודות ביניים, עדיין לא ברור לכם לחלוטין איך מגיעים אליהן. נשמע כיף, הא? ללכת בעולם עם מפה עם כמה נקודות ציון ובלי שבילים ובהצלחה להגיע לשם.
מה היתרון של תכנון/החיסרון של זרימה?
היתרון של כל תכנון (ולא רק של ספר). הוא שיש לכם דרך סלולה, לעיתים אפילו זמן מובנה לכל מטלה/פרק, ברור לכם בדיוק מה הולך לקרות. אין הפתעות. כיף, לא? כשאין תכנון.... לא ידוע אם תצליחו להשיג את המשימה, מתי ואיך בדיוק.
מה החיסרון של תכנון/היתרון של זרימה?
יש שיאמרו שתכנון משעמם אותם, כיוון שהם מצפים להכל מראש. אבל מבחינתי החיסרון בתכנון הוא ש... אתה יכול לעוף פעם אחת בדיוק. כמובן, גם אי אפשר כל פעם למחוק פרקים בשביל שיתאימו למעוף שלך, אבל... ככל שמתקדמים עם הדמויות, ולומדים להכיר אותן, אפשר לראות יותר איך אפשר לשחק איתן ומה מתאים להן יותר. תכנון על הנייר יכול להיות קצת שונה בפועל. אולי זה עניין של כמה התכנון הראשוני מפורט. במקרה של זרימה, אתם לא מרגישים מוגבלים בדבר המדוייק שתכננתם עוד טרם הספר, שעוד לא הרגשתם באמת איך הדמויות שלכם מתנהלות. אולי פתאום אתם מתחילים לאהוב דמות שהיה לך קצת יותר להתקשר אליה בתכנון? אולי פתאום מצאתם שדמות משעממת? כמובן, אתם צריכים להתמודד עם קשיים הנובעים מכך גם במקרה של זרימה, אבל במקום לשנות את כל ההמשך שתכננתם... כיוון שלא ממש תכננתם המשך... יותר קל. זו דעתי בכל אופן.
אני חושבת שמיצינו את הנושא הזה. רוצים לשתף מה אתם (מתכננים/זורמים/מתכננים למחצה?) נשמח לשמוע!
