יכול להיות שאתם רוצים לכתוב ספר רומנטי חביב ולהוסיף קצת קומדיה. או שדווקא הסיפור שלכם מאוד דרמטי, ואתה רוצים להוסיף אתנחתא קומית. רק שיש לכם בעיה קטנה: אתם לא קומיים כל כך. אז מה אפשר לעשות?
מודה, אני לא יודעת לספר בדיחות כתובות. אבל אני עוקצנית (סרקסטית) באופן שגורם לרב האנשים לחייך לפחות. אז... מקווה שאצליח לעזור לכם.
אירועים מצחיקים
לכולנו יש אירועים משעשעים בחיינו, נכון? אז למה שלא נכניס אותם?!
הנה דוגמה: פעם אני וחברה שלי היינו צריכים לשחק זוג (גבר ואישה), רק ששתינו בנות. אז... בין היתר, היינו צריכות לרקוד יחד ריקוד זוגות. וזה היה מביך. אז אמרתי אוקיי.. אז למה שלא ניקח משהו מביך דומה: למה שלא נגרום לשני בנים לרקוד יחד (האחד מלמד את השני)?
כמובן, שיש אירועים הרבה יותר קטנים בחיים שעובדים ולפעמים אפשר לגנוב מסדרות קומיות.
מחשבות מנוגדות להתנהגות/למילים נאמרות/תגובות פיזיות
כמובן, לא כל מחשבה שמנוגדת להתנהגות היא מצחיקה. מי שאומר שהוא מרגיש מוכן למבחן אבל בתוך תוכו הוא מאוד לחוץ... לא הדבר הכי מצחיק. ככל שהדבר פחות צפוי, יש לו יותר נטייה להצחיק. הרי מאוד הגיוני אם מישהו יהיה לחוץ ממבחן נכון? אבל אם מישהו אומר שהוא מוכן למבחן, אבל בעצם הוא אומר לעצמו משהו בסגנון "אם הוא היה מתרחש בעוד שבוע." (כלומר, הוא היה מוכן אם הוא בעוד שבוע), או "בחלומות שלי, לפחות." כלומר, למרות שיש ניגוד בין המילים לבין המחשבות, הן יוצרות ניגוד יותר משעשע.
הקנטות
את זה אולי אנשים פחות יאהבו. כאמור, אני עוקצנית מטבעי. זה לא אומר שאני יורדת על כולם. אבל אני בהחלט יותר לרדת על בגדים בחנות.
לעיתים הקנטות ברמה מסויימת, על ידי אנשים מסויימים, יכולה להתקבל בצורה יפה. אחרים לעומת זאת, יעלבו נורא מהר. כנראה שאם אתם מהנעלבים בקלות, תמנעו משיטה זו. אבל אם אתם מבינים שאנשים מדברים בצחוק לפעמים, למה שלא תשתמשו בזה בסיפור שלכם?
כמובן, ההקנטות צריכות להיות במידה. אי אפשר להקניט דמות כל הזמן, כי זה כבר מתחיל להיות יותר פוגעני. תדאגו שהדמות המקניטה תראה חיבה אם היא עושה את זה לעיתים קרובות (או לפחות, שתהיה עוקצנית מטבעה).
פליטות פהטוב, בעוד אני משתמשת באחרים, בזה אני לא. לכן... קשה לי לפרט על זה יותר מדי. לי זה למשל יכול לקרות בכתיבה: אני חושבת על דבר אחד ואמורה לכתוב או לומר משהו אחר (למשל, בשיעור), ואני מוצאת את עצמי אומרת/רושמת מילה אחרת. למשל, אני רוצה להגיד "תפסיק לפצח גרעינים כל היום", ובצד רואה את הקופסה עם הענבים, ואני אומרת בסוף "תפסיק לפצח ענבים." ומכירים את זה שלפעמים מישהו צריך לשמור על סוד, לפחות מול מישהו מסויים, ואופס, יוצא לו? אני מניחה שפליטות הפה שיותר מצחיקות הן פליטות פה על עצמך מאשר על אחרים. זה יכול להביא למצב מביך.
מודה, אני לא יודעת לספר בדיחות כתובות. אבל אני עוקצנית (סרקסטית) באופן שגורם לרב האנשים לחייך לפחות. אז... מקווה שאצליח לעזור לכם.
אירועים מצחיקים
לכולנו יש אירועים משעשעים בחיינו, נכון? אז למה שלא נכניס אותם?!
הנה דוגמה: פעם אני וחברה שלי היינו צריכים לשחק זוג (גבר ואישה), רק ששתינו בנות. אז... בין היתר, היינו צריכות לרקוד יחד ריקוד זוגות. וזה היה מביך. אז אמרתי אוקיי.. אז למה שלא ניקח משהו מביך דומה: למה שלא נגרום לשני בנים לרקוד יחד (האחד מלמד את השני)?
כמובן, שיש אירועים הרבה יותר קטנים בחיים שעובדים ולפעמים אפשר לגנוב מסדרות קומיות.
מחשבות מנוגדות להתנהגות/למילים נאמרות/תגובות פיזיות
כמובן, לא כל מחשבה שמנוגדת להתנהגות היא מצחיקה. מי שאומר שהוא מרגיש מוכן למבחן אבל בתוך תוכו הוא מאוד לחוץ... לא הדבר הכי מצחיק. ככל שהדבר פחות צפוי, יש לו יותר נטייה להצחיק. הרי מאוד הגיוני אם מישהו יהיה לחוץ ממבחן נכון? אבל אם מישהו אומר שהוא מוכן למבחן, אבל בעצם הוא אומר לעצמו משהו בסגנון "אם הוא היה מתרחש בעוד שבוע." (כלומר, הוא היה מוכן אם הוא בעוד שבוע), או "בחלומות שלי, לפחות." כלומר, למרות שיש ניגוד בין המילים לבין המחשבות, הן יוצרות ניגוד יותר משעשע.
הקנטות
את זה אולי אנשים פחות יאהבו. כאמור, אני עוקצנית מטבעי. זה לא אומר שאני יורדת על כולם. אבל אני בהחלט יותר לרדת על בגדים בחנות.
לעיתים הקנטות ברמה מסויימת, על ידי אנשים מסויימים, יכולה להתקבל בצורה יפה. אחרים לעומת זאת, יעלבו נורא מהר. כנראה שאם אתם מהנעלבים בקלות, תמנעו משיטה זו. אבל אם אתם מבינים שאנשים מדברים בצחוק לפעמים, למה שלא תשתמשו בזה בסיפור שלכם?
כמובן, ההקנטות צריכות להיות במידה. אי אפשר להקניט דמות כל הזמן, כי זה כבר מתחיל להיות יותר פוגעני. תדאגו שהדמות המקניטה תראה חיבה אם היא עושה את זה לעיתים קרובות (או לפחות, שתהיה עוקצנית מטבעה).
פליטות פהטוב, בעוד אני משתמשת באחרים, בזה אני לא. לכן... קשה לי לפרט על זה יותר מדי. לי זה למשל יכול לקרות בכתיבה: אני חושבת על דבר אחד ואמורה לכתוב או לומר משהו אחר (למשל, בשיעור), ואני מוצאת את עצמי אומרת/רושמת מילה אחרת. למשל, אני רוצה להגיד "תפסיק לפצח גרעינים כל היום", ובצד רואה את הקופסה עם הענבים, ואני אומרת בסוף "תפסיק לפצח ענבים." ומכירים את זה שלפעמים מישהו צריך לשמור על סוד, לפחות מול מישהו מסויים, ואופס, יוצא לו? אני מניחה שפליטות הפה שיותר מצחיקות הן פליטות פה על עצמך מאשר על אחרים. זה יכול להביא למצב מביך.
קצר אבל מקווה שעזר למישהו. עד כאן להפעם.
