מי שמכם קראו את סדרת "משחקי הכס" וודאי התלהבו מזה שיש לא פחות מ-18 נקודות מבט! אכן, בהחלט הישג מרשים, שאני מניחה שזה בין היתר מה שאיפשר לזה להצליח, במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר במלחמה כוללת.
אבל... רובנו לא כותבים על מלחמה. וגם אם כן, בהחלט לא צריך לרב 18 נקודות מבט. ספרים רבים מסתפקים ב-2. גם אלה שלא, לרב לא מתהדרים במספר דו ספרתי. אבל נתחיל אחד אחד...
מהי נקודת מבט?
זוכרים את הפוסט של מספר בגוף ראשון/שלישי? רב סוגי המספרים סובבים סביב דמות אחת, בין אם גוף ראשון או לחלופין קורא המחשבות/הצופה מן הצד (אם כי אתייחס יותר לקורא המחשבות). לעומתם, המספר יודע הכל אינו מתרכז בדמות אחת, ולכן, אינו רלוונטי כאן.
במילים אחרת, אנחנו עוקבים באופן צמוד אחרי התרחשות של כמה דמויות, לרב בנוסף למחשבות שלהם (כי... הצופה מן הצד קצת נדיר למיטב ידיעתי במקרה של ריבוי נקודות מבט).
כל בן אדם במציאות הוא נקודת מבט. הוא יודע מה הוא חושב ומרגיש אבל הוא יכול רק להסיק לגבי הסובבים. כנ"ל בספר. כל אדם יודע על עצמו (או שהמספר יודע את הכל על כולם).
במילים אחרות, אמנם הכותרת היא "יותר מדמות ראשית אחת", אבל לעיתים יש דמות ראשית או שתיים אבל מדי פעם אנחנו מקבלים "גיחה" לדמויות פחות מרכזיות. כלומר, ככל שמספר הדמויות עולה, יש סיכוי יותר טוב שלא כולן יהיו ראשיות. בשתיים, בהחלט סביר ששתיהן יהיו ראשיות שמתחלפות כל הזמן (יום אחד בדצמבר).
למה לא אחת?
אם אתם מסתדרים עם נקודת מבט אחת, אז זה נהדר! אתם לא צריכים יותר! אבל מי כמוני יודעת שאם נקודת מבט אחת... לעיתים קל להיתקע. אבל... זה בהחלט אפשרי, הוכחה שיש מספיק ספרים כאלה. בספר הנוכחי שאני כותבת אכן יש נקודת מבט אחת.
אז כמה כדאי לי?
התשובה טמונה בעלילה. רומן לא פעם דורש שתי נקודות מבט. אבל כשיש התרחשות בכמה חזיתות, ייתכן שתאלצו להעלות את מספר נקודות המבט (פרשת קולומבוס).
בשורה התחתונה: על מנת לבחור כמה נקודות מבט ברצוננו לכתוב, יש לשאול שתי שאלות חשובות.
- כמה דמויות ראשיות יש לכם (כי אז כל דמות תקבל נקודת מבט)
- בכמה מקומות (פיזיים) העלילה שלכם מתמקדת.
האמת, בהחלט ניתן להשתמש במספר יודע כל כאשר יש מספר דמויות ראשיות. הקטע הוא כזה... אם אנחנו רוצים להסתיר מהקוראים שלנו דברים, על אף שבהחלט ניתן לעשות זאת עם מספר יודע כל, הדבר קל יותר עם נקודת מבט. תחשבו כמה זה תמוה להיות יודעי כל, אבל את הדבר במרכז התעלומה אתם לא יודעים. כאשר יש לצורך העניין מישהו ששומר מידע, זה מרגיש הרבה יותר אמין מאשר מספר יודע כל שעושה את זה.
כנראה יש סיבה שסופר יודע כל לא כל כך פופולרי בספרי מתח.
כיצד מפרידים בין דמות לדמות (מבחינה טכנית, לפי סדר תדירות השימוש.
- פרק לכל דמות: דמות פותחת פרק ומסיימת את הפרק. יכול להיות פרק לזה ולפרק אחר, ויכול להיות שלפעמים לאותה דמות יהיה יותר מפרק אחד, אבל לא 500. (לעיתים חצי של כל פרק מוקדש לדמות אחרת, אבל זה קצת יותר נדיר). נפוץ בעיקר עם שתי נקודות מבט.
- הפרדה באמצעות סימן כלשהו (לרב ***) מעבר שכזה לרב מסמל מעבר בין דמויות (ולעיתים, מעבר בזמנים)
- מעבר חלק בלי התרעה לנקודת המבט הבאה. כן, הדבר הזה קיים בספרות. לרגע אחד אתם מתרכזים בדמות א', ובאמצע הסצנה, בלי שום אזהרה, עוברים לדמות ב'. מניסיון, השיטה הזו פחות נוחה לקוראים, כיון שפתאום יורד להם האסימון שעברו לדמות אחרת, ולפעמים קצת באיחור).
- בחירת נקודת מבט מרכזית: במידה ואתם כותבים ספר עם יותר משתי נקודות מבט (כי כשיש שתי שתיים, בהחלט יכול להיות ששתיהן הדמויות הראשיות, במיוחד ברומן), נשאלת השאלה: מי מקדם העלילה (הפרוטגוניסט)? מקדם העלילה צריך לקבל יותר "זמן מסך" מהשאר. החוקים, כאמור, קצת שונים כשמדובר בשתי דמויות, אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי להחליט מי מרכזי יותר בכל מצב באשר הוא. במיוחד של צדדים הפוכים.
- תדאגו שכל דמות תהיה מובחנת מהאחרות: אסור שכל נקודות המבט ירגישו כאילו הן למעשה אחת. צריך לכל אחד לתת את המקום שלו. האישיות הנפרדת של כל אחד בנפרד צריכה להיות בולטת בנקודת המבט שלו/שלה. אסור שגבר יישמע כמו אישה ומבוגר כמו ילד, אבל גם אם מדובר בשתי נשים באותו גיל, הן עדיין לא יכולות להיות זהות אחת לשנייה. האם לא יכול להיות דמיון? וודאי שכן, אבל שיהיה מספיק מובחן.
- כתיבת ציר זמן/תכנון לכל דמות בנפרד: אז כן, כשיש כמה דמויות, תכנון אחד קוהרנטי יכול להיות קשה. אני בהחלט לא פוסלת את השימוש בתכנון כוללני לכולם שידבר על סדר מאורעות שנוגעים לכולם (למשל, אם אנחנו כותבים סיפור מלחמה, איזה מאורע קודם למה? האם קודם ממלכה א' תוקפת או שאולי ממלכה ב'? אבל לרב יהיה לכם את זה כבר כשתגיעו לכתיבת תכנון לכל דמות בנפרד. מומלץ בחום להתחיל מהדמות הראשית ביותר ולהתקדם עם הדמויות בסדר יורד בדרגת ראשיותן. כיוון שכל דמות מקבלת תכנון משלה, צריך להיות לה "מיני סיפור" שכולל את כל השלבים. וכן, אני אשקר אם אגיד שעשיתי את זה, כמו... כל מה שקשור אליי ולתכנון.
- מה התלות של הדמויות אחרת בשנייה: לפעמים, חלק לא מבוטל מהספר, מספר דמויות מבלות את זמנן ביחד. נשאלת השאלה, למה כל אחד מהם צריך נקודת מבט שונה (אלא אם כן אין להם מטרה משותפת, וזה סיפור אחר).
- כאשר שתי דמויות שמהוות נקודות מבט מופיעות באותה סצנה, נשאלת השאלה: מי מקדמת את העלילה יותר? אם אתם עובדים לפי השיטה השנייה (בתקווה שלא השלישית), ייתכן שתחליפו באמצע הסצנה (באמצעות הפרדה כלשהי) בין הדמויות כדי להעביר את כובד המשקל. היו לי סצנות ששתי הדמויות היו שם, אבל כל פעם זה היה מנקודת מבט של דמות אחרת (לא במקביל, אלא מאורעות רציפים. למשל, ההתרחשות מדקה 8 עד 9 הייתה מנקודת מבט של א' בעוד נקודת מבט מדקה 9 עד 10 מנקודת מבט של ב'. המספרים הם לצורך הבנה בלבד). אם תהיה דרישה (מה שבדרך כלל אין), יובאו דוגמאות למצב הזה (אני אביא משהו בלי הרבה ספוילרים, מבטיחה)
- כמה כל הפרטים הקטנים באמת חשובים: קראתי ספר שמתאר הרבה דברים שתפקידם היה בעיקר להוסיף נפח. הם לא באמת קידמו את העלילה. אוקיי, הדמויות כן ישנו או לא ישנו, אבל מה זה משנה לעלילה? למה אני צריכה לבוא עם דמות הביתה כדי לשמוע אם הוא כן ישן או לא ישן? בהחלט היו יכולים לוותר על נקודת המבט שלו בכל אם לא רב הפעמים.
