יום רביעי, 15 בספטמבר 2021

ביקורת בונה

 מהי ביקורת בונה?

ביקורת שבאה ממקום טוב של לעזור לשפר. הביקורת בשום פנים ואופן לא תהיה על היוצר/המבצע (אתם יכולים לומר שספר גרוע מפה ועד מחר, אבל אתם לא באים לבקר את האדם שכתב אותו).

דוגמה לביקורת בונה:

כתיבה מרובה של "הוא אמר" מאיטה את הקצב של הסצנה. מומלץ לא להשתמש בהם יתר על המידה. ניתן להשמיטם לחלוטין או לעיתים לשים חלופות אחרות.

דוגמה לביקורת לא בונה:

כמה אפשר לרשום הוא אמר?! היא אמרה?! כמה?!


עם זאת, יש סוג נוסף של ביקורת לא בונה שקיים בהחלט רבות.

"מהמם!" "מדהים!" "מושלם!"


מכירים את הביקורות האלה?

האם ייתכן שלא היה פגם אחד בכתיבה שלכם? אולי, ואם כן, אז ברכותיי!

אבל מה שעוד אפשרי... שפשוט... בוחרים להתעלם מזה. ייתכן שהקוראים שלכם קוראים דברים ברמה מסויימת. 

מה שקורה, המון פעמים, הן מחוסר אי נוחות לתת ביקורת שלילית (במיוחד פומבית) והן מתוך הסתכלות על הפרק כמכלול. 

זוכרים איך קוראים לבלוג? בלוג קוראי בטא, מצרך נדיר בארץ שהמטרה שלו הוא לתת ביקורת בונה.


אז... איך כותבים ביקורת?

אגב, אם אתם לא חשים בנוח לעשות את זה עבור סיפורים באינטרנט (כמו בוואטפד או אתרים דומים), כמובן שאתם לא חייבים, אבל יש ספרים שפורסמו, שאיתם אתם יכולים להרגיש קצת פחות רע. סופר טוב לומד מהטעויות שלו, אם הוא רק יודע על קיומן.


מה כוללת ביקורת בונה?

כעיקרון, עדיף שביקורת בונה תכלול פאן חיובי וצד שלילי. מצאתם רק פאן אחד? לא נורא. גם עם זה, אפשר לתת ביקורת בונה.

כעיקרון המבנה אמור להיות בנוי בצורה הבאה: הצגת הבעיה/הדבר הטוב, פירוט, ומומלץ גם דוגמה.

דוגמה פיקטיבית: הדמות הראשית לא מרגישה לי מספיק אמינה. ההתנהגות שלה דרמטית מדי ביחס למאורעות וביחס לאישיות הכללית שלה. למשל, כאשר הדמות בוכה בהיסטוריה בגלל שנשברה לה ציפורן, אף שבאופן כללי לא הייתה הערה מיוחדת על כך שהיא נותנת מדי יותר תשומת לב למראה שלה, נראה תמוה. הדבר אף תמוה יותר, כיוון שבאופן כללי היא מאוד קלילה.

דוגמה אמיתית: לאורך כל הסיפור, הגבר מחכה בסבלנות שהאישה תאהב אותו. לאחר שמתחיל ביניהם משהו (אפילו שהיא אמרה שהיא עוד רוצה לברר סופית מה היא מרגישה), הוא רואה אותה מתנשקת עם הגבר אותו חשבה שאהבה עד כה ואז הוא מאיים עליה בביצוע מעשים נגד רצונה. הדבר סותר לחלוטין את האופי שלו וההתנהגות שלו לאורך כל הסיפור ונראה שהמטרה היחידה של הסצנה היא דרמה ותו לא.

אז יש מצב שהדוגמה הפיקטיבית קצת מוזרה, אבל מקווה שלפחות הדוגמה האמיתית תמחיש יותר את כוונתי.


אני משתדלת לתת ביקורת יחסית בונה, אבל, גם אני בן אדם, והביקורת שלי לא תמיד בונות, ולפעמים הן כוללות צד אחד. אבל אני חושבת שיהיה נחמד אם יהיו גם ביקורות מסוג אחר.

מחוות גוף בהתאם לרגשות שונים ֹׁ(נרשם)

נכון דיברנו על לתאר ולא לשיים? יופי, אז, עכשיו, הלכה למעשה! פעם שעברה אמרתי באופן כללי  עכשיו... נעזור לכם להגיע לזה. אפשר לומר שלב פועם די חוזר פה בהכל XD אבל בכללי יש דברים שחוזרים ביותר מאחד ("עור ברווז, מועקה בחזה ועוד)

התרגשות

תחושת קופצניות/תזזיתיות חיובית

שפתיים מתעקלות כלפי מעלה (כן, זה חיוך, אבל אנשים לא רואים את החיוך של עצמם)

תחושה טובה בחזה.

כעס

חשיפת שיניים

להט בפנים

תנועות ידיים חדות ומלאות תנופה

צעקות/קול רם

תזזיתיות ברגליים (אם בישיבה)

הליכה בתנועות גסות הלוך וחזור (אם אין על מי להוציא את העצבים)

דפיקה על השולחן

החזקת החניכיים בין השיניים (לצורך הרגעה עצמית)

פחד

רעד בגוף ובקול

קול דק

נשימה מקוטעת

גמגום

עייפות

הגוף כבד

העיניים נעצמות

גרירת רגליים/נטייה למעוד

חוסר ריכוז

דיבור לא רציף (גמגום, דילוג על מילים)

גועל'סלידה

עיקום אף/עווית בלחי (אנשים מרגישים  כשהם עושים את זה)

עיניים מתכווצות 

רעד קל בצוואר ובכתפיים 

השפתיים נצמדות בחוזקה

עצב

בכי (מפתיע, נכון?)

מועקה בחזה

"נזלת" באף, משיכת אף.

נשיכת שפה תחתונה

עיניים שורפות

סיפורים מוכרים עם טוויסט

  מכירים את זה שיש כל מיני רעיונות שחוזרים על עצמם מיליארד פעם, בדרך כלל בז'אנר הרומנטי? זה מרגיש שזו אותה גברת קיטשית באותה אדרת קיטשית...