לרב, הנטייה היא לחלק באופן קטגוריאלי בין מספר מגוף ראשון למספר מגוף שלישי, למרות שגם בתוך מספק מגוף שלישי יש כמה קטגוריות. ביחד אפשר לסדר אותן לפי רצף. בקצה האחד יהיה המספר מגוף ראשון ובצד השני המספר יודע כל. עם זאת, ביניהם קיימים עוד שני סוגים של המספרים שישלימו את הרצף. אז על זה נדבר הפעם.
אין התייסות לכך, אבל מלבד במקרים שבהם יש מספר כל יכול יכול להיות יותר ממספר אחד. כרגע, אין התייחסות לנושא.
הפעם המתכונת תהיה קצת שונה: אני אעזר בסרטון של ג'נה מורסי בשביל שמות באנגלית והסברים. אני גם אעלה חלק מהנקודות שלה. אבל כעיקרון זה לא תרגום מדוייק.
מספר בגוף ראשון
כמו כן הוא... כל פעם שהוא חושב, מרגיש או משהו תהיה להתייחסות לגוף "אני" או לעיתים "אנחנו". כל השאר, בהנחה שאינם מצוותים יחד איתו תחת "אנחנו" יהיו בגוף שלישי. במילים אחרות.... כמו שאתם מתייחסים אל עצמכם ביום יום.
סוג מספר זה מתחלק לשניים:
המספר הגיבור: המספר הוא למעשה הדמות הראשית (למשל, נעלמת מאת גיליאן פלין)
מספר עד: לעיתים, ניתן להתייחס אל ג'ון ווטסון (שרלוק הולמס) כאל מספר כזה.
יתרונות: קל יותר להתחבר אליו (כקורא וכסופר).
חסרונות: יש דברים שנסתרים ממנו/הוא לא יודע הכל. כדאי מאוד שזו תהיה דמות שקל להתחבר אליו.
קורא המחשבות (Limited)
כמו קודמו, גם הוא עוקב אחרי הדמות שלך לכל מקום, רק שהוא גם קורא מחשבות ורגשות על הדרך. גם הוא, כמו קודמו, יכול להיות נוכח רק במקום בו נמצאת הדמות.
יתרונות: יש לו את רב היתרונות של קודמו. מאפשר לשלב בין הקול הייחודי שלכם וקול הייחודי של הדמות.
חסרונות: טיפה יותר מרוחק ממספר בגוף ראשון.
יתרונות: אממ... מה היתרונות של סרט חוץ מהעובדה שאתה רואים דברים? אז אלה היתרונות,
חסרונות: מרוחק.
הסופר יודע כל (omniscient)
כשמו כן הוא, הוא יודע הכל. כולל מה כולם חושבים ומרגישים. תחשבו על זה כמן אל שמספר את הסיפור מהצד.
יתרונות: נראה לי השם אומר את זה.
החסרונות: ריחוק מאוד גדול מהקורא. בערך כמו לקרוא ידיעה חדשותית שכוללת דעות ומחשבות.
עכשיו מה?
עכשיו לבחור, מן הסתם.איך בוחרים?
שאלה מצויינת!
התשובה היא: תלוי בצורך.
לסופר יודע כל יש יתרון שהוא נמצא בכל מקום. עם זאת, ניתן לעיתים לכפות על היתרון הזה באמצעות מספר נקודות מבט בספר. זה יכול להיות 2 או 3 (במשחקי הכס יש נראה לי... 18? לא שאתם באמת צריכים כל כך הרבה). כך יש לכם אפשרות להיות יותר במקום אחד במקביל. אם אתם יודעים לעשות את המעברים ולרשום ביותר מנקודת מבט אחד (כלומר, כמה מספרים), כנראה שהייתי מזניחה את זה. אלא אם כן יש סיבה ייחודית שאתם חושבים שיש צורך בריחוק הזה.
במידה ואתם רוצים לעבור בין כמה נקודות מבט, נשאלת השאלה אם ללכת על קורא המחשבות או מספר בגוף ראשון. היתרון של קורא המחשבות הוא שמעבר בין נקודות מבט, בהנחה ויש כאלה, יכול לעבור באופן יותר חלק ופחות ניכר לעין, ומאפשר לכם לעשות קפיצה (בהנחה שהיא הגיונית כמובן) בין שתי דמויות שונות במהלך אותו פרק (בניגוד למספר בגוף ראשון שידרוש לעצמו פרק שלם אם הוא אינו היחיד). שאלה נוספת היא האם יש סיטואציות מסויימות שיהיו מנקודת המבט של הדמות או שמא נקודת מבט של מתבונן חיצוני. למה הכוונה?
למרות שראשו לא זז, עיניו של אלירן נעו בין דניאל ליובל.
עכשיו, נסו לדמיין את המשפט הזה בגוף ראשון.
למרות שראשי לא זז, העיניים שני נעו בין דניאל ליובל.
אולי אפשר למצוא דרך חיננית ליישם את המשפט הזה בגוף ראשון, אבל למעשה, לרב, אדם בגוף ראשון לא ידווח על דברים כאלה. או זה מה שאני חושבת בכל אופן.
בנוסף, יש פעמים שהמספר נזכר בדברים מן העבר, אך אלה יותר סיפורים מאשר חוויות. זה נשמע מידעי מדי בשביל דמות בגוף ראשון.
לא שהייתה דרישה עד היום, אבל אם תהיה דרישה לדבר על סוגים נוספים של סופרים (שקיימים), אפשר.
זה הכל להיום.
