טוב, אז על למדנו מבנה שלושת החלקים ועל מבנה ארבעת החלקים. אבל לא לכל סיפור זה מתאים. אחד הסיפורים להם המבנה הזה לא מבין, הוא סיפור מתח מסוג חקירה (לא כל חקירה, אבל בסדר).
ולא, אל תצפו להמצאת המאה, זה מה שנקרא, היגיון בריא. כמו... יותר מדי דברים פה. והשם מוזר בהתאם.
זכוכית מגדלת, זכוכית מקטנת
כן, אני יודעת שאין זכוכית מקטנת. הכוונה היא למצב בו אנחנו יוצאים מהאירוע (קטן) לכדי כלל החשודים (גדול), עד שאנחנו לאט לאט מצמצמים בחזרה, עד להגעה לאירוע שוב. אם יש רעיונות אחרים, לכו על זה.
זה כנראה אחד המקרים הבולטים שבהם שני המבנים הקודמים לא מתקיימים. אנחנו במתח לגבי מי עשה, איך ולמה, אבל אפשר לומר שהמשבר... הוא בתחילת הסיפור. זאת בניגוד לשני המבנים הקודמים. מתאים לסיפורים שמתמקדים בפתרון תעולמה שלרב אינה מערבת פעולה (כמו למשל, ריגול/סיפורי מוסד למיניהם). אמנם זה הסדר, אבל אם אתם חושבים על תכנון.... אולי כדאי שתתחילו לחשוב דווקא מהסוף.
ולא, אני לא חושבת שאני ממציאה את הגלגל, אבל אולי יש מי שזה יעשה לו קצת סדר בראש.
הכרת המקרה
איזה מן סיפור חקירה זה אם אין מה לחקור? איפה זה קרה? מתי זה קרה? מי היה שם? (לפעמים, סיפורי מתח מתרחשים בתוך אירוע הומה אדם או בבית רב משתתפים, ואז רק צריך לנחש מי מהנוכחים זה היה). בהינתן ולא מדובר ברצח (אלא גניבה, למשל), מה קורבן העבירה יודע לספר על המתרחש? מי הוא מציג כחשודים?
הכרת החשודים
לרב, בסיפורי מתח יש כיוון חקירה. אולי זה הבעל האלים, החבר המרושש, יריבה מהמשרד וכו'. בשלב זה אנחנו מכירים את החשודים: מה הקשר בינם לבין הקורבן ומה טיב מערכת יחסים ביניהם? אולי גם בין החשודים השונים יש קשרים?
אגב, בחלק הזה לא חייבים להיות רק החשודים, אלא גם אנשים נוספים שקשורים לאירוע (למשל: אם הרצח התנהל במסיבה בבית והיה מישהו שיצא מוקדם, הוא אולי לא אשם מיידי, אבל הוא יכול לתאר מערכות יחסים בין הקורבן לאנשים שונים או אולי אחד החשודים אמר לו משהו).
חקירה
על החלק הזה, צריך לעבוד בזהירות. לרב בחלק הזה, מתבררות הסתירות, אבל כדאי שהסתירות לא יהיו הזויות מדי עד שזה יאבד כל היגיון. מי משקר? מי דובר אמת? מי נתפס כאמין בידי החוקר?
הולכת שולל (רשות אבל מומלץ)
אה-הא! אאורקה! יש תגלית חדשה או כיוון חדש שלא היה קודם. פתאום יש חשוד חדש או שאחד החשודים הקודמים מאבד את האליבי שלו. או אולי פרט נוסף מתגלה שמשנה את הכל! ועל זה נאמר: טריפת הקלפים מחדש
הולכת שולל, כשמה כן היא, גורמת לקוראים לחשוב שיש לנו כיוון, רק בשביל שיתבדו. תשאלו את אגתה כריסטי. היא מומחית בזה. אצלה הרבה פעמים יש חשוד אחד ויחיד, ואז מתברר שזה לא הוא. כך שלמעשה, הולכת השולל והכרת החשודים הולכת יד ביד.
סגירת קצוות (והפרכת הוכלת השולל)
בין אם בחרתם להוסיף הולכת שולל ובין אם לא, השלב הבא, השלב הבא הוא להצביע על האשם האמיתי. הפרכתם את כל החשודים האחרים ונותרתם עם חשוד אחד ויחד - מבצע העבירה. איך הגיע החוקר לרגע המיוחל?
פרישת ההתרחשות
זה לא משנה אם החוקר מעלה את ההתרחשות המדוייקת או שמבצע העבירה, בסוף הסיפור, הקוראים מקבלים את התמונה המלאה של מה שהתרחש. במקרה זה, מבצע העבירה מקבל את עונשו - כלא או מוות.
