זה לא היה רעיון שלי, אז הקרדיט הולך לאלן ברוק, להלן הסרטון שלה.
באופן כללי, כותבים נעים על שני צירים::מתכנן-זורם ושיטתי-אינטואיטיבי.
אני מניחה שמאוד קל להבין מה ההבדל בין מתכנן לזורם, במיוחד אחרי שכל כך חפרתי על הנושא. יש אנשים שכל פסיק שלהם מתוכנן, יש אנשים שעשו טובה לאנושות שתכננו את ההתחלה ואת הסוף, ויש את כל אלה באמצע.
איך יודעים מה אתם? טוב, זה שאתם עצלנים לתכנן לא הופך אתכם לזורמים, צר לי לאכזב. אבל נסו לחשוב האם כל תכנון שלכם לא שורד יותר מדי (אני יכולה להזדהות עם זה מאוד). לא? אז גבירותיי ורבותיי, אתם לא מתכננים. זה לא רע, ואם תשאלו אותי זה מעולה. אני שונאת את עצמי על אי היכולת לתכנן. מנגד, אם אתם כל פעם מתחילים ומסיימים אחרי פרק אחד פשוט כי לא תכננתם, אז כנראה שנולדתם לתכנן. העצלנות הזו שלכם לא לטובתכם.
אבל מה זאת אומרת שיטתי-אינטואיטיבי? שיטתי מסתמך על תיאוריות כתיבה וטכניקות, מבין את האלמנטים הספרותיים שהוא בוחר להשתמש בהם, ויכול "לפרק" את כל הגורמים. לעומתו, האינטואיטיבי משתמש יותר בתחושות בטן מאשר במוח. הוא לא מכיר את החוקים, וגם אם כן, הוא לא משתמש בהם. כמובן, אנשים זזים על ציר, אז זה בסדר אם אתם מוצאים את עצמכם איפשהו באמצע.
לכן השאלה היא... על סמך מה אני כותב/ת את העלילה שלי? על סמך השיגעונות הרגעיים שלי או על סמך משהו יותר... מובנה, אני מניחה. אני, למשל, רושמת על סמך השיגעונות שלי. והם נמצאים שם בשפע... וככל שהסיפור ארוך יותר, יש יותר שיגעונות.
אז... אם אתם יודעים מה אתם, יופי קפצו לסוג הרלוונטי. אם אתם לא יודעים אפילו אחרי כל השאלות (או שסתם בא לכם), להלן ארבעת הסוגים.
מכיוון ש... כפי שאפשר לנחש, אני רק סוג אחד מבין הארבעה, אני אנסה לא להעתיק ממנה הכל, אבל... לא מבטיחה שאני אדע בדיוק מה לכתוב.
מתכנן שיטתי
טוב, אלה התלמידים המצטיינים מבין הכותבים. הם למדו איך לתכנן כמו שצריך, מכירים את הטכניקות... אם היה מקצוע כתיבה בבית הספר, המורים היו מתים עליכם! ממני כבר קיבלתם מאה!
אתם אולי שונאים לתכנן, אבל תכנון בסוף עושה לכם ממש טוב. כמה טוב? כנראה שאתם בחיים לא תסיימו סיפור אם לא תתכננו אותו (אלא אם כן מדובר על סיפור קצר)..במקביל, המוח שלכם הוא המפקד! תחשבו שבמקום 7+7+7+7+7+7 תעשו ישר 6X7. כולנו יודעים מה יותר קל, לא? אז נכון, תגיעו לאותה תוצאה, אבל יהיו לכם כל מיני שיטות שיקלו על התהליך. ברכותיי, אני מתעבת אתכם (כמובן, אני לא מתכוונת לזה ברצינות, אבל מודה שאני מקנאה).
אז מה יש לי לרשום על אנשים מעצבנים שכמותכם? כי בשניים הבאים היה לי סרטון להיעזר בו ובאחרון... טוב, כנראה יהיה לי יותר קל. בואו נתחיל מאיך מזהים את הקבוצה הזו: אם אתם לא יכולים לכתוב יותר מפרק שניים כי פשוט אין לכם מושג איך להמשיך ואתם צריכים עזרים חיצוניים בשביל שהסיפור שלכם יתקדם. ידידיי, הגעתם למקום הנכון.
ברכותיי! לכם הכי קל לסיים את הספר! כי אתם גם מתכננים מראש ויודעים הכל וגם אתם יודעים איך עושים את זה ביעילויות. יש מיליון סרטונים על עצות לכתיבה (חלקם אפילו בעברית) ושיטות תכנון (אולי פחות בעברית). אתם רק צריכים לחפש.
זורם שיטתי
תחשבו על זה ככה. אתם שרברב נחמד... שעובר מסתימה לסתימה. אז.. במהלך היום אתם כל פעם מקבלים טלפון, כך שאתם יודעים לאן ללכת. אבל יש לכם את ארגז הכלים הנאמן שישרת אתכם בכל עת!
שיטתי זה טוב ויפה, אבל מכיוון שאתם זורמים, לא שפר עליכם מזלכם. אתם תצרכו לעבוד כפליים: זו עבודה מתישה, ולכן, אולי כדאי לכם לחשוב על קצת טיפים שיעזרו לכם. אולי יעזור לכם לקפוץ בין שני פרוייקטים. תתעייפו מאחד, תעברו לשני!
מכיוון שאתם לא מתכננים מראש, כל נקודת מפנה בדרך תצטרך להיות מתכוננת בזמן הכתיבה של הסצנה בקפידה. כנראה גם קשה לכם לעשות טיוטה רציפה מההתחלה ועד הסוף. לכן, כדאי לכם לפחות להתחיל לנסות לתכנן. זה לא חייב להיות התכנון המושלם של כל סצנה, אבל שתדעו לאן אתם הולכים. התחלה, אמצע וסוף, ואולי עוד כמה נקודות חשובות. לחשוב על דברים שכדאי שיהיו ודברים שכדאי להימנע מהם. איזה מבנה ישרת אתכם הכי טוב? אילו טכניקות ישרתו אתכם הכי טוב? יעזור לכם לחשוב על זה קצת לפני הכתיבה. שוב, לא אמרתי לתכנן הכל, אבל נסו בכל זאת לתת לעצמכם נקודת התחלה קצת נוחה יותר מאשר בום טרח אני באמצע העלילה וצריך להוציא את כל הטכניקות מהבוידעם. ואם לא תשתמשו בכל הנקודות, אני מבטיחה לא לעשות לכם סיוטים בלילה.
אם אתם קולטים שהעלילה שלכם נתקעה באמצע... אל תחכו לסוף הסיפור כדי לשנות את מה שלא מוצא חן בעיניכם. תעשו את זה כבר כשאתם מוצאים משהו! כמובן, יש להיזהר שזה לא יקרה כל שני עמודים שאתם כותבים ואז תתחילו לערוך את הכל מההתחלה... כי אם זה המצב... אולי אתם לא בקבוצה הנכונה.
הבאסה שלכם שכנראה השראה פתאומית היא לא הצד החזק שלכם. לכן אצלכם מחסומי כתיבה כנראה לא ייפתרו מעצמם. הם ייפתרו בעבודה קשה.
אז... יאללה, מצאו אילו שיטות מתאימות לכם, אולי אפילו תמציאו שיטה חדשה! שיהיה בהצלחה D:
עוד טיפ קטן שיכול לעזור: נסו לסכם את הסיפור בעודכם ממשיכים.
מתכנן אינטואיטיבי
איך יודעים שאתם לא שייכים לכאן? אם אתם מתכננים ולא ממשיכים אף פעם.
איך יודעים שכן? לא אתם יכולים לזוז יותר מדי בלי תכנון.
זה ממש נחמד שהמילה אינטואיטיבי נמצאת בשם, אבל אם תשאלו אותי זה הסוג הכי פחות אינטואיטיבי להבנה. אבל בשורה התחתונה, הכתיבה שלכם היא... טוב, די שיטתית כי בכל זאת, יש לכם תכנון. אבל התכנון עצמו אינטואיטיבי. קאפיש? הכיף שאתם מתכננים אבל עדיין מתפרעים. גם אם זה אומר שהתכנון שלכם לא ישרוד כמו שקיוויתם. אבל אם זה קורה לכם יותר מדי... אולי אתם לא במקום הנכון.
ואני אגלה לכם סוד... אם תשנו את התכנון, לא משנה אם לפני או אחרי הכתיבה, אף אחד לא ירצח אתכם. וכנראה גם לא ידעו (כל עוד לא תפרסמו, כמובן) אז... הכל טוב. בכל זאת, אתם צריכים שיהיה גמיש מספיק לשינוי. הנה כמה שיטות שיכולות להקל עליכם את התכנון
מכירים את המתכננים האלה שיש להם מיליון מסמכים על כל דבר, דמויות, מקומות וכו'. זה בסדר, יש לכם רשות ממני להסתפק בכמות מצומצמת.
פתקים
כתיבת נקודות שונות וסידור אותם בסדר שמסתדר לכם (ניתן להעזר בפתקים או כל שיטה שנוחה לכם), אתם יכולים אפילו להוסיף תמונות. זה לא אומר שחייבים להתבסס עליהם בדיוק מדויק, אבל זה בהחלט יכול להיות לעזר אם בא לכם. עם זאת, שיטה זו יכולה להיות בעייתית למי שיש לו נטייה לתכנן באופן כרונולוגי
תמצית העלילה (Summary)
גם של העלילה הגדולה אבל גם של עלילות קטנות יותר (אתם מתכננים, אתם אוהבים לעבוד קשה, כנראה... אז... זה מה יש)
ויזואליזציה (תצוגה חזותית)
אתם יכולים לצייר, לעצום עיניים ולדמיין, לחפש תמונות שימחישו את הסצנה שלכם וכו'. נסו לדמיון איך הסצנה שלכם עומדים להיראות.
הזורם האינטואיטיבי
היא טוענת שזה הסוג הכי נחשק, ואני טוענת... אבל למה אני...?
בקצרה... ברוכים הבאים לעולם שלי.
בתחילת הדרך, אני מניחה שהרבה הולכים על הדרך הזו. אני יודעת שאני הלכתי על הדרך הזו אי שם ביסודי פשוט כי... לא ידעתי מה יש. לא ידעתי שמתכננים ספרים, לא ידעתי שיש שיטות לכתיבה, אני אפילו בספק שידעתי מה זו כתיבה יוצרת, ואם כן, אז ממש במעורפל. זו הייתה תקופה שלא הייתי נכנסת ומחפשת סרטונים באנגלית... במיוחד כי יוטיוב לא נפתח בכלל.
ומאז... אני תקועה שם.
אם קראתם את "כתיבה ללא תכנון: חוויה ממקור ראשון" הבנתי שאני לא יודעת לתכנן. מה שלא עבד בניסיון הראשון, לא עבד בניסיון השני, השלישי והרביעי. טוב, נו, לפחות ברביעי אני יודעת את הסוף. כמה נחמד מצידי.
לגבי שיטתיות... לא ברור לי אפילו אילו שיטות אני צריכה לחפש. ואם לומר את האמת, אני עובדת די טוב עם האינטואיציה שלי. חוץ מלפעמים רעיונות מאנשים פה ושם, כל מה שהגעתי היה באמצעות אינטואיציה.
נראה לי שאין צורך להסביר איך אתם יודעים שאתם בקטגוריה הזו אחרי ההסבר הזה, נכון?
אחרי שחפרתי על עצמי, נמשיך הלאה. בעולם אידיאלי היו לי טיפים, אבל ברצינות, צורת הכתיבה שלי כל כך לא שיטתית שצריך לירות לי בראש. דמויות יכולות לצוץ יש מאין, להשתנות יש מאין, לשנות אופי.... קיצר, כל דבר שיכול להרוס לי את החיים.
אני אגיד לכם מה בכל זאת עוזר לי, ואז נדבר על מה לעשות אם אתם לא במצב שלי או איך לתקן.
1) יש לי יכולת לקחת דמות עם תכונה או שתיים ולפתח אותו ככל שהסיפור מתקדם. עם עבורכם מדובר במשימה בלתי אפשרית, גם אם לא תתכננו את הסיפור כולו, אתם יכולים לתכנן את הדמויות.
2) יש לי יכולת לשמור על רצף עלילתי על אף שאני משנה את הכיוון של העלילה יותר מפעם אחת. אני לא אומרת שזה עובד לי מאה אחוז הזמן (היה סיפור שהתחלתי שלוש פעמים עד שהייתי מרוצה ממנו מספיק בשביל לכתוב כברת דרך). לצערי (או יותר נכון, לצערכם), אני לא בטוחה לכמה אנשים יש יכולת לעשות שינויים, לפעמים מאוד דרסטיים בהמשך הכתיבה בלי לשנות כמעט שום דבר קודם. זו אגב, הסיבה, שאני מרגישה שאני כנראה נועדתי להיות כותבת אינטואיטיבית. כי עם השיטתיות זה לא היה עולה יפה. הפתרון? שאלה טובה... אממ... תשקלו טוב האם בא לכם לשמור את הטוויסט לספר הבא? או שאולי אתם מוכנים להתחיל הרפתקה חדשה... אגב, לעיתים ניתן לעשות טוויסט שהגילוי שלו יכול להיות מאוחר יותר, אולי מקסימום עם תוספת של כמה רמזים קטנים קודם. תוכלו לראות דוגמה לכך ב"צד האפל של תכנון ספר" (כן, אפילו שלא מדובר בתכנון, אבל בכל זאת, כתבתם את זה)
3) כשלי יש מחסום כתיבה, עוזר לי אחד משני דברים... או לשבת מול הדף עד שהפתרון נופל עליי משמיים, או בדרך הקשה... הראש שלי יכול לעשות סלטות באוויר עד שהוא יגיע לפתרון. היתרון, שהוא בא בסוף. החיסרון... שלפעמים לוקח לו זמן. ואני מודה שעצלנות היא לפעמים גם חלק מזה. מה הפתרון חוץ מלחקות אותי...? אתם יכולים לשבת עם דף ועט ולרשום כל רעיון שעולה על רוחכם עד שזה יעבוד. אני עושה את זה בראש לרב, אבל מי יודע, אולי יותר יעיל על נייר.
4) הרבה דברים אצלי לא חקוקים בסלע. אם אפשר לשנות, אף אחד בעולם הזה לא מבטיח שאני לא אשנה אותו. זו יכולה להיות דמות, עלילת משנה, כל דבר עלי אדמות. מוזמנים לקרוא את "זר בממלכה חדשה/שלי" ולגלות שם שתי דמויות שמי היה מאמין שיגמרו את דרכן באופן זה ביחס להתחלה. זה מפתיע ומחריד אפילו לי. אבל... זה בהחלט מוסיף פלפל. אני אמנם לא יודעת איך לתת לכם רעיונות חדשים, אבל פשוט אל תפחדו לעשות את זה. זה יכול להיות כל כך כיף וכל כך שווה את זה. אז נכון, יש מי שעבורם הדמויות שלהם מרגישות ממשיות מדי בשביל לשנות בהן משהו באופי, אבל זה בהחלט לא אומר שאתם לא יכולים לעשות את זה בכל מה שקורה סביבם. אולי החברה הכי טובה ובן הזוג היו פעם בני זוג בעצמם? לא שינינו את האופי של אף אחד, ועדיין... משהו קצת מרענן לעלילה.
וזהו...
