יום ראשון, 16 במאי 2021

קשת נרטיבית (Story arc)

טוב, התרגום המקצועי של story arc הוא קשת סיפור או קשת נרטיבית. אבל קשת סיפור נשמע מוזר מדי. קשת סיפורית כבר יותר הגיוני. אז... אם מישהו רוצה להביע העדפה, בכיף.

בפשטות? מדובר בסיפור רב פרקים. אני מניחה שאפשר להתייחס לזה כאל תת עלילה. אין להתבלבל עם עלילות משנה. בואו ניקח את הארי פוטר כדוגמה. כל המהות של כל הספרים בסוף הוא להגיע לרגע שבו הארי פוטר יהרוג את וולדמורט. זו המטרה הסופית של שבעת הספרים. בפועל... קורים עוד כמה דברים באמצע... (כל מספר מציין את המספר הכרונולוגי של הספר בסדרה)

  1. מסוכלת מזימה ראשונה של וולדמורט
  2. אנשים בבית הספר קופאים במקומם.
  3. מסע בעקבות אסיר
  4. טורניר קסם בין בתי ספר שונים.
  5. החשש סביב חזרתו של וולדמורט (בעקבות סוף הספר הקודם).
  6. עברו של וולדמורט נחשף
  7. שיא המאבק בוולדמורט (עד מותו)

וכן, אני יודעת שזה מאוד פשטני. אבל מאוד קשה לי להתייחס לכל פרט קטן, במיוחד שראיתי את חמשת הסרטים הראשונים פעם אחת ואת הספרים לא קראתי. אז תודה לויקיפדיה ואתר הסרטים IMBD שהביאוני עד הלום.

בכל אופן, כל ספר כשלעצמו הוא גם סיפור בפני עצמו. הרפתקה מתחילה והרפתקה נגמרת. הבעיה בראשית הספר באה על פתרונה (אולי חוץ מהבעיה בספר הראשון שנגררת עד לסוף הסדרה). אפשר להתייחס לכל אלה כאל תת-עלילות. במקביל, יש לנו את העלילה המרכזית (וולדמורט) שלמעשה משתרכת מספר 1 עד 7. עם כמה הפסקות באמצע. אז זו מטרת העל.

במילים אחרות, בסדרות יש שני סוגי עלילה.

  • עלילת-על: הסיבה לשמה נכתבה הסדרה כולה (וכפי שאתם יכולים לנחש, היא מתאימה לסדרות ולא לספרים בודדים). באנגלית series arc. בעברית נסכם על קשת על, כי קשת סדרה נשמע מוזר. 
  • תת-עלילה: עלילה קטנה יותר שמהווה צעד בתוך העלילה הגדולה יותר. (הקשת הנרטיבית)
בתת-עלילה, חשוב לפתוח עניין חדש ולסגור אותו בסוף הספר. אם זו תת-העלילה האחרונה, יש לסגור את כל הקצוות.

לא כל ספר כולל תת עלילה. למעשה, הם יותר נפוצים בסדרות. כאשר מדובר בספר יחיד, יש קשת נרטיבית אחת. אין עלילת-על ותת-עלילה יש עלילה. הסוף. בסיפור בו יש שתי דמויות ראשיות ומעלה, יותר מאשר שתי קשתות נרטיביות, יש שתי קשתות דמותיות (Character arc. נעסוק בזה בהמשך. וכן, זה התרגום הגרוע שלי, כי אין תרגום אחר).

התעייפתם? זה בסדר, גם אני. 

בכל אופן, קשת נרטיבית כוללת את המאפיינים הבאים:

  1. אקספוזיציה: הצגת הדמויות וסביבתם (והעולם במידת הצורך)
  2. בניית דרמה (רב הסיפור)
  3. נקודת השיא (שיא המתח/הדרמה)
  4. הרגעת המתח/הדרמה
  5. סגירת קצוות
כמובן, מדובר במאפיינים פשטניים להחריד, ורק על החלק של בניית הדרמה אפשר לכתוב בפני עצמו. אבל... אנחנו מנסים לפשט, לא לסבך.

וזהו, עייפתם אתכם מספיק עד פעם הבאה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

סיפורים מוכרים עם טוויסט

  מכירים את זה שיש כל מיני רעיונות שחוזרים על עצמם מיליארד פעם, בדרך כלל בז'אנר הרומנטי? זה מרגיש שזו אותה גברת קיטשית באותה אדרת קיטשית...