כתיבת יתר - overwriting
כתיבת חסר - underwriting
כותבי יתר (Overwriters)
מכירים את החופרים האלה שצריכים להסביר לכם כול פרט קטן? כשהם מתחילים לכתוב, וממשיכים עם החפירות שלהם הם נקראים "כותבי יתר". אלה אנשים שמוסיפים יותר מדי מידע. סליחה לנעלבים שקראתי להם חופרים (זה בסדר, אני מודה באשמה, כשזה מגיע לדיבור, אני גם כזו), אבל לעיתים יש יותר מדי מילים שפשוט בא לכם שזה ייגמר. עם זאת, לא באמת קיימת הגדרה ברורה לגמרי לגבי מי הוא כותב היתר. יש שידברו על חזרה, ויש את אלה שידברו על סצנות בעייתיות, ויש על תיאורים. אני מניחה שאפשר לומר שזה שילוב של הכל, אבל גם יכול להיות שבדברים מסוימים אתם כותבי יתר, ובאחרים... לא.
המכבירים בתיאורים
בואו ניקח דוגמה מוכרת. יש את אלה שראו את סרטי שר הטבעות, ויש את האנשים שקראו את המפלצת שעליה מבוססים הסרטים שבאופן מפתיע נקראת גם שר הטבעות (הכרך הראשון בלבד הוא בן 400 עמודים. עכשיו תכפילו פי 3). בתור ילדה, קראתי את ההוביט, וכמה שזכרתי, נהניתי ממנו. בבגרותי (היחסית), החלטתי לנסות לקרוא שר הטבעות. נחשו מה? לא שרדתי הרבה. והרי לכם, הפסקה השנייה מהתרגום הישן של הספר (הערה קטנה קודם, בילבו בגינס גר במעון בג):
עשיר מאוד היה בילבו, ומוזר מאוד בהליכותיו. זה לו שישים שנה שעורר פליאה בפלך, מאז הסתלקותו התמוהה ושיבתו הלא-צפויה. אגדות נתרקמו בפי בני המקום על האוצרות שהביא עמו ממסעותיו, וחרף כל טענותיהם של הזקנים, האמינו הבריות כי הגבעה שמעון בג עומד עליה חרושה במנהרות גדושות-מטמונים. ואם אין די בזה להוציא מוניטין לבעליו, בא כוח-חיותו המופלג והוסיף פליאה על שאר הפליאות. הימים עברו, אך כמדומה לא השפיעו כל-עיקר על מר בגינס. בגיל תשעים נראה ממש כבגיל חמישים. משמלאו לו תשעים-ותשע התחילו הבריות אומרים עליו שהוא שמור היטב; אבל מדייקים היו יותר אילו אמרו שהוא לא השתנה כלל. היו שהנידו ראש והביעו סברה שזו טובה שלא תהיה לברכה לבעליה; אין זה הוגן שיהא מישהו זוכה גם בנעורי נצח (לפי המראה) וגם בהון תועפות (לפי השמועה).
"בסופו של דבר יהיה עליו לשלם על זה," אמרו. "זה לא טבעי, ועתיד לגרום צרות."
שר הטבעות אחוות הטבעת, פרק 1, עמוד 3 3 בספרו של ג'. ר.ר. טולקין שתורגמם על ידי רות לבנית
*הערה: הציטוט הינו ציטוט מדויק כולל כל סימני הפיסוק והמילים המודגשות.
מוזמנים לחלוק עליי, אבל זו כתיבת יתר. או בלשון העם, חפירה. בסופו של יום, חלק מהמשפטים די חוזרים על עצמם. שימו לב כמה משפטים מדברים על עניין הגיל
מישהי שמגדירה את עצמה בתור כותבת יתר אמרה: "אני כותבת זה אחר זה שני משפטים עם משמעות דומה, ומשאירה את שניהם במקום להוריד. זה תוצאה של זה שאני רוצה לוודא שאני מתארת תמונה בבהירות, אבל במציאות, כשאני עושה את זה, אני מפריעה לחוויה הכללית." (לא תרגום מדוייק לחלוטין, אבל זו מהות המשפט)
דוגמה נוספת להכברה בתיאורים היא לתאר את הפריט ביותר מדי דרכים. כשמתארים חדר, לא צריך לתאר כל כפל של השמיכה, כל קילוף על הקיר, וכל בגד שזרוק על הרצפה. זה לא מעניין. אפילו לעיתים צדדים יכולים להיות לא מעניינים (האם באמת חשוב באיזה צד של החדר המיטה נמצאת?)
מוסיפי הסצנות
אופן נוסף שבו כתיבת יתר באה לידי ביטוי היא סצנות מיותרות. מוזמנים להתווכח אם אכן קיימת סצנה מיותרת, אך כעיקרון, סצנה מיותרת היא סצנה שלא מקדמת את העלילה בכלום. פשוט בכלום. סצנה יכולה להיות מצחיקה, אבל אם אין בה שום רלוונטיות, לפני או אחרי הקטע המצחיק, נשאלת השאלה אם זו סצנה מיותרת. אפשר לחיות אולי אם סצנה מיותרת אחת או שתיים בספר (אתנחתא קומית), אבל כשיש יותר מדי מהן, זה עלול להתחיל לעצבן.
מאריכי הסצנות
הסצנות לא חייבות להיות ארוכות, פשוט יכול להיות שהן... משעממות. אולי יותר קשה לעלות על זה בכתיבה הראשונית, אבל בקריאה השנייה אתם יכולים למצוא את עצמכם מפהקים. ואם לא, אם יהיה לכם מזל (תלוי איך מסתכלים על זה), קוראי הבטא שלכם.
מה היתרון של כותבי יתר?
אם תשאלו את רב הסופרים שעושים סרטונים בנושא, יגידו שהיתרון של זה הוא שיותר קל להוריד מאשר להוסיף. אם תשאלו אותי בנושא... אני אגיד לכם ששאלה טובה. אני לא כזו, אז קצת קשה לי להביע דעה בנושא.
מה החסרון של כותבי יתר?
שחלק מהוויתורים כנראה הולכים לכאוב. אצל מי מכם שיש בעיות של סצנות מיותרות, כנראה שאפשר להתייחס גם לזה כאל חסרון. בנוסף, תהליך הכתיבה ארוך יותר.
מה עושים אם הכל רשום/עם דברים שכבר עשיתי (בהנחה שהספר לא גמור לחלוטין)?
תוציאו את המספריים ותתחילו לחתוך! או שתסתפקו בכפתור ה"מחק" במקלדת, קשקוש על המילים הרלוונטיות או מחיקתן במחק (אלא אם אני האדם היחיד שעוד כותב בעיפרון... אבל גם טיפקס תופס).
אם אלה תיאורים, חפשו לראות אם יש כפילויות והאם יש תיאורים שהקורא יכול להסתדר בלעדיהם. (כמו בדוגמה שהובאה למעלה של שר הטבעות).
אם מדובר בסצנות:
אם הספר שלכם תוכנן מראש, נסו לחזור לתכנון המקורי ולשאול את עצמכם מה תכננתם לעשות בסצנה. אולי תכננתם לעשות משהו ושכחתם? רציתם לכתוב דבר אחד ובסוף יצא לכם משהו אחר לגמרי? אם התשובה לשתי השאלות האלה היא "לא", אז כנראה שהבעיה היא לא בתכנון. יכול להיות שתמצאו שמשהו חסר בתכנון המקורי שלכם. האם ניתן לשלב את החוסר הזה בסצנה הזו? האם ניתן להעניק לסצנה רמז מתרים כלשהו? האם איכשהו אפשר להוסיף לה את המשפט הקטן שישאיר טעם של עוד?
דוגמה:
כתבתי סצנה שמדברת על גבר ואישה, עם פוטנציאל להתרחשות רומנטית, שהולכים יחד. מלבד זה שהוא מעלה קונספירציה, למעשה, לא באמת רואים שם התקדמות כלשהי בעלילה. טוב, יש (בעצם הבנה שאתה מטומטם זו לא באמת התקדמות בעלילה), אבל למרות זאת, הרגשתי שלא הייתה התקדמות מספקת. בכל זאת, שלחתי לדרך ביחד שני אנשים עם פוטנציאל לקשר רומנטי ושום דבר רומנטי לא קרה. החלטתי לסיים את הסצנה עם אימרה שהוא התחרט שלא הספיק לשאול אם תרצה להיפגש איתו שוב. למעשה, הסצנה עצמה לא השתנתה בכלל, כי הוא אפילו לא שאל אותה. אבל, הקורא עלול לפתח ציפייה לגבי ההתקדמות. הם ייפגשו? הם לא יפגשו? איך הם יפגשו?
בנוסף, ניתן לשלב בין סצנה לא חשובה לבין סצנה חשובה אחרת. (לא רעיון שלי, מודה).
מה עושים אם אני בתהליך הכתיבה/מתכוון לכתוב בעתיד?
קחו בחשבון שאני אולי מאופיינת בדיבור יתר, אבל לא בכתיבת יתר. רב הסופרים משתייכים לסוג אחד ולא לשניהם, כך שההיגיון אומר שלחלק הם יוכלו לעזור מניסיון אישי ולחלק לא. אתם החלק שלא, צר לי. אבל, אין בכוונתי להשאיר אתכם בודדים בעולם. אם יש לכם תכנון, עדיף לשבת איתו. תראו אילו דברים ממשיים אתם צריכים לתאר (אנשים/מקומות). לפני שאתם ניגשים לסצנה, נסו לחשוב עם עצמכם מה בכלל חשוב לתיאור האדם/המקום. נסו להגביל את עצמכם במספר המאפיינים בהתאם לחשיבות הדמות או המקום. אם אתם מתארים חדר, נסו להסתכל על חדר בבית שלכם ולראות מה תופס את עיניכם קודם ומה נראה לכם נכון יותר לתאר. (יכול להיות שהווילונות לא באמת חשובים כל כך?) אם אין לכם תכנון, עוד יש לכם תקווה. רק שהפעם תצטרכו להיות עם היד על הדופק בזמן הכתיבה. אם אתם רואים את הסצנה הבאה בעיני רוחכם (פחות או יותר), תרשמו כל דמות/מקום חדש או שינוי שדורש אזכור (למשל, שמלת חתונה בהחלט דורשת אזכור). אם באמת שאתם לא מתכננים כלום, אתם תצטרכו פשוט לשים לב לזה. אין לכם ברירה. כלומר, יש לכם ברירה: להגיע לטיוטה השנייה ולהתחיל למחוק. בחירה שלכם.
כותבי חסר (Underwriters)
בעלי בעיה הפוכה מזו של כותבי היתר. הם לא כותבים מספיק.
יש כאלה שמדברים על התקדמות מהירה מדי, ושיש בעיקר את המהות הבסיסית ואז בהמשך צריך לצאת תוכן, ולמעשה חסרים פרטים להבנת התמונה השלמה.
חוסר בתיאורים
כנראה שהבעיה המרכזית של כותבי החסר. אין תיאורי מקום, אין תיאורי אנשים, לפעמים אין תיאור רגשות. ותאמינו לי אני יודעת, אני במקור כזו. חוסרים נוספים בתיאורים עלולים להוות מחוות גוף (האם כל הזמן הדמויות שלכם מדברות ואף פעם לא ניכר שינוי כלשהו, כמו שינוי בקול או שילוב ידיים?). עלול גם ליצור קשיים בסצנות עם הרבה תזוזה (קרבות, מרדף וכו').
ייתכן שהבעיה נובעת מזה שזה נראה לכם ברור, וייתכן שזה נובע מזה שזה נראה לכם מיותר (אני למשל, נעזרת לא פעם בתיאורים באופן רופף, ולכן כתיבת התיאורים שלי בבסיסה היא רופפת ומאוד מתומצתת). או שמי יודע, אולי אצלכם אין למעשה משהו מגובש בראש (למרות שעם תיאורי אנשים אני יכולה לבוא לרב עם תיאור יחסית מגובש, כשזה מגיע לתיאורי מקום... אין לי משהו מדויק מדי בראש. מודה, דמיון ויזואלי דפקט. יש מצב אני היחידה).
חוסר תיאור של רגשות ואפילו תגובות יכול להוריד מעומקו של הסיפור. ואנחנו לא רוצים את זה, נכון?
סצנות מהירות מדי
אתם כל כך רוצים להגיע לעיקר, שאתם לא באמת מספיקים לתת עומק לדמויות שלכם. אנחנו לא מגלים עליהן או על דברים שמעניינים אותן או חשובים להן, כי אתם פשוט רצים.
מה היתרון של כותבי חסר?
הם גומרים את הטיוטה הראשונית מהר יותר. בנוסף, אני מאמינה שבזמן כתיבה יותר קל לתקן את הטעויות שלהם, בניגוד לכותבי היתר שנסחפים לתיאורים מיותרים. לרוב, כנראה גם לא יצטרכו להוריד הרבה.
מה החסרון של כותבי חסר?
שאתם צריכים לכתוב דברים מאפס.
מה עושים?
האמת, בניגוד לכותבי החסר, אני לא מאמינה שיש הבדל גדול בין מה שעושים בזמן הכתיבה או אחריה.
הרי בין כה וכה תצטרכו להוסיף תיאורים, נכון? ההבדל היחיד בין זה שתעשו את זה בזמן הטיוטה הראשונה או אחריה, הוא שפשוט בטיוטה השנייה תהיה לכם יותר או פחות עבודה בהתאם. אישית ההמלצה שלי היא לעשות זאת כבר בזמן הכתיבה של הטיוטה הראשונה, כי אני יודעת כמה שזה מייגע. לחשוב שאחר כך אני אצטרך רק לטפל בתיאורים שאני כל כך שונאת... לא תודה.
אם אין לכם עמוד כזה (ואני מתכוונת לעמוד ממשי, גם אלקטרוני), עשו לכם עמוד דמויות שבו פירוט חיצוני מפורט, בהתאם למה שתמצאו לנכון.
אחרי שהעמוד מוכן, פשוט תשבו עם העמוד הזה. אם זו הטיוטה הראשונה, תשמשו בו בזמן אמת. אם לא, אז תמצאו מתי בפעם הראשונה הדמות או המקום מופיעים ותארו בהתאם. קחו בחשבון שלרב מספיק תיאור יחיד, אלא אם כן חל שינוי (למשל, אם מישהי לובשת שמלת כלה או שמלה יוצאת דופן לדייט, אולי כדאי להזכיר. כנ"ל אגב בשינויים בנוף, גם אם הוא חדר.)
באשר לתיאור מקומות, אני אתן לכם את אותה עצה שנתתי לכותבי היתר.
אם אתם מתארים חדר, סביר להניח שיש לכם חדר דומה בבית (מטבח, סלון, חדר שינה). לכו לחדר והביטו בו. מה אתם רואים שם? מה הדברים הראשונים שתופסים את עיניכם? כמובן, אתם לא חייבים לתאר את החדר שלכם בבית, אבל לפחות תדעו באילו דברים להתמקד. איך אומרים, אין טוב ממראה עיניים.
לגבי נופים... אם זה נוף שנמצא לכם קרוב לבית (רחוב או פארק, למשל), אתם יכולים ללכת אליו, להסתובב בו קצת ולראות אילו דברים מעניינים אתכם. אם למשל לא בא לכם לנסוע עד לים בשביל סצנה על החוף, תמיד תוכלו להיעזר בתמונות מהאינטרנט.
וואי, זה יצא ארוך. בקטע של הטיפים אני יודעת להיות גם כותבת יתר כשבא לי XD
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה