בחיי, כמה שאני מתעבת את הקלישאה הזו. טוב, לא בטוחה אם קלישאה זו המילה הנכונה, אבל זו אימרה שתשמעו אצל סופרים ביוטיוב שוב ושוב ושוב ושוב.
האם הספר הראשון שלכם מושלם? לא
האם הספר האחרון שלכם יהיה מושלם? נחשו מה, כנראה שגם לא.
מקור הקלישאה (לפי ההנחה שלי בכל אופן)
כיוון שאין לכם ניסיון בכתיבה, אתם כנראה תעשו את כל השגיאות האפשריות.
אז מה הבעיה עם זה?
זה נשמע כאילו אומרים שאתה יכול להמשיך ולערוך את הספר שלך 20 שנה, כל עוד הוא הראשון הוא יהיה גרוע. נכון, לרב מוסיפים את המילה "כנראה", ועדיין, יהיו את אלה שזה יוריד להם את הבטחון העצמי. יהיו את אלה שישתגעו מהשאלה כמה הספר שלהם גרוע והאם הוא בכלל ראוי לפרסום.
אז נכון, תינוקות חווים על בשרם נפילה אחרי נפילה לפני שהם מצליחים ללכת, אבל הם רואים שסביבם כולם הולכים, וזה מאוד מעלה להם את הבטחון שהם יצליחו ללכת, במיוחד בהתחשב בעובדה שברגע שלומדים ללכת, זה נשאר לכל החיים (אלא אם קורות אי אילו נסיבות מצערות). ובכלל, אף אחד לא אומר על הצעד הראשון שלהם "וואי, זה היה גרוע." ובטח שהם לא מצפים לתגובה כזו.
עם ספר... זה לא עובד ככה. ספרים הם לא עולם בטוח שכל מי שמוציא ספר, מצליח. סופרים רבים נאלצים להחזיק עבודה נוספת. באופן כללי, רבים מהסופרים ניחנים בבטחון עצמי ירוד. הם לא צריכים "עזרה".
אז איך צריך להתייחס לקלישאה הזו?
נראה לי שיהיה הכי נכון לומר שסביר מאוד להניח שהספר הראשון שלכם יהיה הספר הכי גרוע שלכם. לא בהשוואה לכל הספרים באשר הם, אלא ביחס לעצמכם. לא יהיה לכם עדיין את הניסיון הדרוש, יהיו טקטיקות נוספות שתלמדו אחר כך, עדיין אין לכם מספיק ביקורת (במיוחד בארץ שקוראי בטא ומבקרי סופרים הם דבר נדיר לחלוטין).
אז מה אני יכול/ה לומר לעצמי בזמן כתיבת הספר הראשון?
קודם כל, שאתם יכולים תמיד לעלות. גם אם זה לא הספר הכי מוצלח, והוא אפילו לא יתקבל לאף הוצאת ספרים גדולה, זה לא אומר שזה חסר סיכוי. זה רק אומר שתצטרכו לעבוד יותר לקראת ספרכם הבא.
שנית, לומר לעמצכם שבניגוד למה שאולי אנשים מדמיינים לעצמם, התהליך של הכתיבה הוא מעבר לכתיבה הראשונית. הוא כולל כמה עריכות וזה עוד לפני שלב העריכה המקצועית. במילים אחרות, אחרי שסיימתם לכתוב את הספר פעם אחת, אתם עוברים עליו. פעמיים, שלוש... אני לא סגורה על המספרים המדוייקים, נסו שלא להגזים רק. (הספר הראשון שכתבתי שלא התפרסם, עבר עריכה לשונית של אמא שלי בעיקר. או שאולי אפילו זה לא...? ומאז לא כתבתי עוד משהו. כרגע, אני מנסה לכתוב ספר, אני במה שנקרא "טיוטה ראשונה", שזו הכתיבה הראשונית של הספר).
בנוסף, יש מלא סרטונים (לא בעברית) על נושאים שונים: תיאורים, דיאלוגים, הומור, דברים שקשורים לעלילה ועוד. בעוד אני מרשה לעצמי לפרסם פה סרטונים טכנים (מהו קורא בטא ואיך הוא מתפקד), מלבד תיאורים, לא תמצאו פה עוד סרטונים זרים הקשורים לטיפים או הדרכה. לגבי תיאורים, זה מהסיבה שאני כל כך גרועה בתיאורים, שזה מדהים. אני עצמי פשוט בחרתי לי פרטים מסויימים בתבנית שהיא הביאה, ופשוט משתמשת בהם לתיאורים. הם בדרך כלל גם די קבועים (לא התיאורים עצמם, אלא מה שמתואר). עם זאת, בתכנון לעשות פרק על הומור, שבזה אני דווקא מבינה, אפשר לומר. אם יהיה יום אחד ביקוש למשהו, נוכל לנסות לפתח דיון בנושא, אבל בינתיים... אני אמשיך להמציא את הגלגל על דברים מסביב. אני כרגע פחות נותנת סרטוני הסבר כאלה מהסיבה הפשוטה שאני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה למרות עשרים שנות ניסיון בכתיבה (עם הפסקות באמצע).
האם הספר הראשון שלכם מושלם? לא
האם הספר האחרון שלכם יהיה מושלם? נחשו מה, כנראה שגם לא.
מקור הקלישאה (לפי ההנחה שלי בכל אופן)
כיוון שאין לכם ניסיון בכתיבה, אתם כנראה תעשו את כל השגיאות האפשריות.
אז מה הבעיה עם זה?
זה נשמע כאילו אומרים שאתה יכול להמשיך ולערוך את הספר שלך 20 שנה, כל עוד הוא הראשון הוא יהיה גרוע. נכון, לרב מוסיפים את המילה "כנראה", ועדיין, יהיו את אלה שזה יוריד להם את הבטחון העצמי. יהיו את אלה שישתגעו מהשאלה כמה הספר שלהם גרוע והאם הוא בכלל ראוי לפרסום.
אז נכון, תינוקות חווים על בשרם נפילה אחרי נפילה לפני שהם מצליחים ללכת, אבל הם רואים שסביבם כולם הולכים, וזה מאוד מעלה להם את הבטחון שהם יצליחו ללכת, במיוחד בהתחשב בעובדה שברגע שלומדים ללכת, זה נשאר לכל החיים (אלא אם קורות אי אילו נסיבות מצערות). ובכלל, אף אחד לא אומר על הצעד הראשון שלהם "וואי, זה היה גרוע." ובטח שהם לא מצפים לתגובה כזו.
עם ספר... זה לא עובד ככה. ספרים הם לא עולם בטוח שכל מי שמוציא ספר, מצליח. סופרים רבים נאלצים להחזיק עבודה נוספת. באופן כללי, רבים מהסופרים ניחנים בבטחון עצמי ירוד. הם לא צריכים "עזרה".
אז איך צריך להתייחס לקלישאה הזו?
נראה לי שיהיה הכי נכון לומר שסביר מאוד להניח שהספר הראשון שלכם יהיה הספר הכי גרוע שלכם. לא בהשוואה לכל הספרים באשר הם, אלא ביחס לעצמכם. לא יהיה לכם עדיין את הניסיון הדרוש, יהיו טקטיקות נוספות שתלמדו אחר כך, עדיין אין לכם מספיק ביקורת (במיוחד בארץ שקוראי בטא ומבקרי סופרים הם דבר נדיר לחלוטין).
אז מה אני יכול/ה לומר לעצמי בזמן כתיבת הספר הראשון?
קודם כל, שאתם יכולים תמיד לעלות. גם אם זה לא הספר הכי מוצלח, והוא אפילו לא יתקבל לאף הוצאת ספרים גדולה, זה לא אומר שזה חסר סיכוי. זה רק אומר שתצטרכו לעבוד יותר לקראת ספרכם הבא.
שנית, לומר לעמצכם שבניגוד למה שאולי אנשים מדמיינים לעצמם, התהליך של הכתיבה הוא מעבר לכתיבה הראשונית. הוא כולל כמה עריכות וזה עוד לפני שלב העריכה המקצועית. במילים אחרות, אחרי שסיימתם לכתוב את הספר פעם אחת, אתם עוברים עליו. פעמיים, שלוש... אני לא סגורה על המספרים המדוייקים, נסו שלא להגזים רק. (הספר הראשון שכתבתי שלא התפרסם, עבר עריכה לשונית של אמא שלי בעיקר. או שאולי אפילו זה לא...? ומאז לא כתבתי עוד משהו. כרגע, אני מנסה לכתוב ספר, אני במה שנקרא "טיוטה ראשונה", שזו הכתיבה הראשונית של הספר).
בנוסף, יש מלא סרטונים (לא בעברית) על נושאים שונים: תיאורים, דיאלוגים, הומור, דברים שקשורים לעלילה ועוד. בעוד אני מרשה לעצמי לפרסם פה סרטונים טכנים (מהו קורא בטא ואיך הוא מתפקד), מלבד תיאורים, לא תמצאו פה עוד סרטונים זרים הקשורים לטיפים או הדרכה. לגבי תיאורים, זה מהסיבה שאני כל כך גרועה בתיאורים, שזה מדהים. אני עצמי פשוט בחרתי לי פרטים מסויימים בתבנית שהיא הביאה, ופשוט משתמשת בהם לתיאורים. הם בדרך כלל גם די קבועים (לא התיאורים עצמם, אלא מה שמתואר). עם זאת, בתכנון לעשות פרק על הומור, שבזה אני דווקא מבינה, אפשר לומר. אם יהיה יום אחד ביקוש למשהו, נוכל לנסות לפתח דיון בנושא, אבל בינתיים... אני אמשיך להמציא את הגלגל על דברים מסביב. אני כרגע פחות נותנת סרטוני הסבר כאלה מהסיבה הפשוטה שאני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה למרות עשרים שנות ניסיון בכתיבה (עם הפסקות באמצע).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה