מי? מה? מו? למה? וכמה?
אז... בתור אחת שלא פרסמה כלום... גם אני, כמוכם, מקלטת רק דברים מהאינטרנט. כי... אפס ניסיון. אבל למה שלא נדבר על זה בכל זאת?
אז... בתור אחת שלא פרסמה כלום... גם אני, כמוכם, מקלטת רק דברים מהאינטרנט. כי... אפס ניסיון. אבל למה שלא נדבר על זה בכל זאת?
ב"עריכה חיצונית" הכוונה היא עריכה שלא נעשתה על ידכם, אלא על ידי מישהו אחר. אולי לא תקנו לכם בפועל את הטעויות, אבל קיבלתם הערות שעליכם לשקול אם לשנות.
גם למי שלא שמע על עורכי ספרים, ודאי שמע על המושג עורך לשוני. עורך לשוני מופיע גם בסדרות טלוויזיה ועיתונים. הוא פשוט כל כך קטן שאתם לא רואים אותו. אבל ברצינות, הוא מופיע בקרדיטים של תוכניות ולגבי העיתון... אני מניחה שזה רשום איפשהו, אף פעם לא התעמקתי בנושא. אבל יכול להיות שסתם אמא שלכם ערכה לכם את העבודות בתיכון בימי היסודי או משהו כזה. ואתם בטח יודעים
אכן, יש עריכה לשונית גם בספרים, רק שבניגוד לטלוויזיה ולעיתון.... זו ממש לא העריכה היחידה. אבל... נתחיל בקטן.
עריכה לשונית
למקרה שהגעתם עד הלום ואין לכם מושג מה זה עריכה לשונית... לא, זה ממש לא כולל ניתוחים של הלשון שלכם, אז אתם יכולים לנשום לרווחה. אחרי שנרגעתם (כי אני בטוחה לחלוטין שהייתם צריכים את ההבהרה הזו), במה מדובר באמת? באותה מידה, יכלו לקרוא לזה עריכה שפתית: שגיאות כתיב, שגיאות הקלדה, שגיאות תחביר, שגיאות פיסוק ולעיתים אף תיקון ניסוח. לעריכה הזו אין כל השפעה על תוכן הספר. ולכן... כדאי אולי לעשות אותה בסוף, אם כי לעיתים ניתן לשלב אותה עם עריכות נוספות.
עריכה עניינית ועריכה ספרותית
אז מתברר, שמכאן, יש חלוקה לשניים. אם אתם כותבים ספר עיון, ממש לא ברור לי מה אתם עושים פה, אבל... לשם כך אתם זקוקים לעריכה עניינית, או כך לפחות קוראים לזה לפי ויקיפדיה. לבת הדודה שלה מתחום הסיפורת קוראים עריכה ספרותית. למרות שלרב מדובר בשני עורכים שונים, המטרה שלהם זהה. עליהם למצוא מה להוריד, לשנות או להוסיף לספר שלכם על מנת שיהיה טוב יותר. במקרה של ספר עיוני זה יכול להיות חלוקה לפרקים, הרחבת דיון ו... עוד כל מיני נושאים שאני לא מבינה בהם, לכו תשאלו את העורך שלכם. אבל בסופו של דבר... בסיס הספר לא משתנה. אצל עורך ספרותי לעומת זאת.... אתם יכולים למצוא את עצמכם בשינויים לא קטנים גם בדמויות שלכם או בנקודות מפתח בסיפור. כמובן שלא כל המטרה שלו היא לשנות את העלילה, אלא גם על אופי הצגת הדברים (הוספת/החסרת תיאורים, שימוש במילים נרדפות).
אז... העריכה הלשונית לא הפחידה אתכם (והבדיחה שלי גם כנראה לא הצחיקה אתכם), אבל לפחות חלקכם נרתעים בעקבות העריכה הספרותית. טוב, אולי לא עריכת הסגנון, אבל בהחלט עריכת התוכן. ואגב, לפעמים יש אנשים שאכן קוראים לעריכה זו עריכה תוכן. כי... הם לא מתעסקים בסגנון.
רגע, מישהו ישנה לי את העלילה? כן... ולא. קיים מיתוס שעורכי תוכן יכולים לשנות לחלוטין את תוכן הסיפור. אבל... אני די בטוחה שזה מיתוס. אם מדובר בהוצאה מסורתית, בשביל מה להם לקבל את הספר שלך בשביל לשנות הכל? זה לא הגיוני אפילו. כשזה מגיע לעורכים להוצאה עצמית... אתם יכולים להיות בטוחים שכל מה שהם שולחים להם הוא בגדר המלצה, אבל לא כדאי לדחות את הכל הסף, למרות כל העבודה שזה דורש. זה יכול להיות לפעמים דבר די שגורם לשינוי רציני כמו מעבר בין מגוף שלישי לגוף ראשון, מתן יותר או פחות דגש לעלילות משנה וכו'. למרות שאני חייבת לציין שקשה לי להאמין שבהוצאה מסורתית מישהו יכול להכריח אתכם לעשות משהו. אם אתם תוהים, אתם תמיד יכולים לשאול.
money, money, money
בחו"ל, אם השיקול שלכם הוא כלכלי, עדיף לכם ללכת להוצאה המסורתית. כי היא עולה לא עולה. לגבי הארץ... אתם צריכים להיות פנינה מיוחדת,כגון מאיר שלו, על מנת לפרסם בחינם. וגם אז, זה בא עם תנאים כגון זכויות בלעדיות על היצירה שלכם (להוצאת הספרים, למקרה ולא היה ברור).
גם למי שלא שמע על עורכי ספרים, ודאי שמע על המושג עורך לשוני. עורך לשוני מופיע גם בסדרות טלוויזיה ועיתונים. הוא פשוט כל כך קטן שאתם לא רואים אותו. אבל ברצינות, הוא מופיע בקרדיטים של תוכניות ולגבי העיתון... אני מניחה שזה רשום איפשהו, אף פעם לא התעמקתי בנושא. אבל יכול להיות שסתם אמא שלכם ערכה לכם את העבודות בתיכון בימי היסודי או משהו כזה. ואתם בטח יודעים
אכן, יש עריכה לשונית גם בספרים, רק שבניגוד לטלוויזיה ולעיתון.... זו ממש לא העריכה היחידה. אבל... נתחיל בקטן.
עריכה לשונית
למקרה שהגעתם עד הלום ואין לכם מושג מה זה עריכה לשונית... לא, זה ממש לא כולל ניתוחים של הלשון שלכם, אז אתם יכולים לנשום לרווחה. אחרי שנרגעתם (כי אני בטוחה לחלוטין שהייתם צריכים את ההבהרה הזו), במה מדובר באמת? באותה מידה, יכלו לקרוא לזה עריכה שפתית: שגיאות כתיב, שגיאות הקלדה, שגיאות תחביר, שגיאות פיסוק ולעיתים אף תיקון ניסוח. לעריכה הזו אין כל השפעה על תוכן הספר. ולכן... כדאי אולי לעשות אותה בסוף, אם כי לעיתים ניתן לשלב אותה עם עריכות נוספות.
עריכה עניינית ועריכה ספרותית
אז מתברר, שמכאן, יש חלוקה לשניים. אם אתם כותבים ספר עיון, ממש לא ברור לי מה אתם עושים פה, אבל... לשם כך אתם זקוקים לעריכה עניינית, או כך לפחות קוראים לזה לפי ויקיפדיה. לבת הדודה שלה מתחום הסיפורת קוראים עריכה ספרותית. למרות שלרב מדובר בשני עורכים שונים, המטרה שלהם זהה. עליהם למצוא מה להוריד, לשנות או להוסיף לספר שלכם על מנת שיהיה טוב יותר. במקרה של ספר עיוני זה יכול להיות חלוקה לפרקים, הרחבת דיון ו... עוד כל מיני נושאים שאני לא מבינה בהם, לכו תשאלו את העורך שלכם. אבל בסופו של דבר... בסיס הספר לא משתנה. אצל עורך ספרותי לעומת זאת.... אתם יכולים למצוא את עצמכם בשינויים לא קטנים גם בדמויות שלכם או בנקודות מפתח בסיפור. כמובן שלא כל המטרה שלו היא לשנות את העלילה, אלא גם על אופי הצגת הדברים (הוספת/החסרת תיאורים, שימוש במילים נרדפות).
אז... העריכה הלשונית לא הפחידה אתכם (והבדיחה שלי גם כנראה לא הצחיקה אתכם), אבל לפחות חלקכם נרתעים בעקבות העריכה הספרותית. טוב, אולי לא עריכת הסגנון, אבל בהחלט עריכת התוכן. ואגב, לפעמים יש אנשים שאכן קוראים לעריכה זו עריכה תוכן. כי... הם לא מתעסקים בסגנון.
רגע, מישהו ישנה לי את העלילה? כן... ולא. קיים מיתוס שעורכי תוכן יכולים לשנות לחלוטין את תוכן הסיפור. אבל... אני די בטוחה שזה מיתוס. אם מדובר בהוצאה מסורתית, בשביל מה להם לקבל את הספר שלך בשביל לשנות הכל? זה לא הגיוני אפילו. כשזה מגיע לעורכים להוצאה עצמית... אתם יכולים להיות בטוחים שכל מה שהם שולחים להם הוא בגדר המלצה, אבל לא כדאי לדחות את הכל הסף, למרות כל העבודה שזה דורש. זה יכול להיות לפעמים דבר די שגורם לשינוי רציני כמו מעבר בין מגוף שלישי לגוף ראשון, מתן יותר או פחות דגש לעלילות משנה וכו'. למרות שאני חייבת לציין שקשה לי להאמין שבהוצאה מסורתית מישהו יכול להכריח אתכם לעשות משהו. אם אתם תוהים, אתם תמיד יכולים לשאול.
money, money, money
בחו"ל, אם השיקול שלכם הוא כלכלי, עדיף לכם ללכת להוצאה המסורתית. כי היא עולה לא עולה. לגבי הארץ... אתם צריכים להיות פנינה מיוחדת,כגון מאיר שלו, על מנת לפרסם בחינם. וגם אז, זה בא עם תנאים כגון זכויות בלעדיות על היצירה שלכם (להוצאת הספרים, למקרה ולא היה ברור).
השאלה היא כמובן: כמה? אני אקצר לך את כל האתרים שדנים בנושא: משתנה. שתי סוגי העריכות (לצורך העניין, אני מתייחסת גם לעריכה לשונית וגם לעריכה ספרותית כאחת). אגב, אלה מחירים של עריכה בהוצאות קטנות, כך שאיני יודעת לומר כמה עולה להוציא ספר בהוצאה גדולה או כמה עולה עורך עצמאי (שאינו חלק מאף הוצאה).
על עריכה לשונית קצת יותר קל לדבר... אבל לא בהרבה. עריכה לשונית תלויה במידה לא מועטה במספר המילים. כמובן, ספר של 100,000 מילים לעומת 200,000 לא יעלה אותו דבר. אבל... יש עוד משתנה חשוב שעלול להשפיע על המחיר: כמה עבודה יחסית יש לעורך. בואו נדמיין למשל שאתם מביאים את אותו סיפור פעמיים: פעם את הטיוטה הראשונה ופעם נוספת את הטיוטה השנייה לאחר שערכתם אותה עריכה לשונית בלבד. כיוון שהטיוטה הראשונה כוללת יותר שגיאות לשוניות, היא תעלה לכם יותר. כלומר: על אותו טקסט - יותר טעויות, פחות כסף בכיס שלכם.
לגבי עריכה ספרותית.... טוב, על זה יש פחות מידע. גם שם... ככל שזה ארוך יותר, זה עולה יותר. מודדים הן פה והן בעריכה לשונית לפי מה שנקרא גיליון דפוס. גיליון דפוס כולל 24,000 תווים (כולל רווחים). לצורך הדוגמה: הסיפור שלי באורך 86,160 עמודים. (כולל כותרות, אבל ניחא), זה יוצא כ-150 עמודים באריאל 11 (בערך, כי אני מורידה את הקצוות בסוף כל פרק) ו-449,018 (מעניין אם הכוכביות שמציינות סוף סצנה גם אמורות להכנס לחישוב... נניח כרגע שכן). כרגע הספר עומד על 19 גיליונות דפוס. לצורך הנוחות, נעגל ל-20. גיליון דפוס יכול לעלות 400 (סך הכל 8000 ש"ח) או 950 (19,000 ש"ח). אלא סתם תעריפים רנודמליים שמצאתי, אבל... אתם רואים לאן זה מתקדם. אם בא לכם למות כשאתם רואים את המספרים האלה, אתם לא לבד, תוסיפי גם אותי לרשימה.
קוראי בטא ומבקרי סופרים
זוכרים את נושא הבלוג הזה שבכלל לא בא לידי מיצוי? אז כן הוא חוזר! אפשר לומר... אז נכון, קוראי בטא לא יכולים להיות תחליף לאף אחד מהשניים. אבל הם בהחלט יכולים להתחיל לעזור לכם. קוראי בטא יכולים להבחין בכל מיני טעויות לשון, ואם אלה טעויות גורפות מספיק, גם לתקן אותם טרם הקבלה לעורך. למרות שאולי אם התוכן הם לא יעזרו לכם. אני לא יודעת אם יש הבדל בתשלומים בהתאם לרמת השינויים (אולי זה משתנה בין עורכים שונים).
אני חייב/ת?!
אני אסכם לכם את כל הסרטונים בנושא: כן. אם אתם לא יכולים, לכו להוצאה מסורתית או שתסתכנו בספר עם ביקורות גרועות. בחירה שלכם. ואגב, תעשו לעצמכם טובה: תעשו את העריכה הזו רק בסוף אחרי קוראי הבטא (אם יש לכם) ואחרי כל הטיוטות (כלומר, יהיו לכם טיוטות חדשות בעקבות כך, אבל רק כשאתם מרגישים שהספר גמור תעבירו הלאה).
על עריכה לשונית קצת יותר קל לדבר... אבל לא בהרבה. עריכה לשונית תלויה במידה לא מועטה במספר המילים. כמובן, ספר של 100,000 מילים לעומת 200,000 לא יעלה אותו דבר. אבל... יש עוד משתנה חשוב שעלול להשפיע על המחיר: כמה עבודה יחסית יש לעורך. בואו נדמיין למשל שאתם מביאים את אותו סיפור פעמיים: פעם את הטיוטה הראשונה ופעם נוספת את הטיוטה השנייה לאחר שערכתם אותה עריכה לשונית בלבד. כיוון שהטיוטה הראשונה כוללת יותר שגיאות לשוניות, היא תעלה לכם יותר. כלומר: על אותו טקסט - יותר טעויות, פחות כסף בכיס שלכם.
לגבי עריכה ספרותית.... טוב, על זה יש פחות מידע. גם שם... ככל שזה ארוך יותר, זה עולה יותר. מודדים הן פה והן בעריכה לשונית לפי מה שנקרא גיליון דפוס. גיליון דפוס כולל 24,000 תווים (כולל רווחים). לצורך הדוגמה: הסיפור שלי באורך 86,160 עמודים. (כולל כותרות, אבל ניחא), זה יוצא כ-150 עמודים באריאל 11 (בערך, כי אני מורידה את הקצוות בסוף כל פרק) ו-449,018 (מעניין אם הכוכביות שמציינות סוף סצנה גם אמורות להכנס לחישוב... נניח כרגע שכן). כרגע הספר עומד על 19 גיליונות דפוס. לצורך הנוחות, נעגל ל-20. גיליון דפוס יכול לעלות 400 (סך הכל 8000 ש"ח) או 950 (19,000 ש"ח). אלא סתם תעריפים רנודמליים שמצאתי, אבל... אתם רואים לאן זה מתקדם. אם בא לכם למות כשאתם רואים את המספרים האלה, אתם לא לבד, תוסיפי גם אותי לרשימה.
קוראי בטא ומבקרי סופרים
זוכרים את נושא הבלוג הזה שבכלל לא בא לידי מיצוי? אז כן הוא חוזר! אפשר לומר... אז נכון, קוראי בטא לא יכולים להיות תחליף לאף אחד מהשניים. אבל הם בהחלט יכולים להתחיל לעזור לכם. קוראי בטא יכולים להבחין בכל מיני טעויות לשון, ואם אלה טעויות גורפות מספיק, גם לתקן אותם טרם הקבלה לעורך. למרות שאולי אם התוכן הם לא יעזרו לכם. אני לא יודעת אם יש הבדל בתשלומים בהתאם לרמת השינויים (אולי זה משתנה בין עורכים שונים).
אני חייב/ת?!
אני אסכם לכם את כל הסרטונים בנושא: כן. אם אתם לא יכולים, לכו להוצאה מסורתית או שתסתכנו בספר עם ביקורות גרועות. בחירה שלכם. ואגב, תעשו לעצמכם טובה: תעשו את העריכה הזו רק בסוף אחרי קוראי הבטא (אם יש לכם) ואחרי כל הטיוטות (כלומר, יהיו לכם טיוטות חדשות בעקבות כך, אבל רק כשאתם מרגישים שהספר גמור תעבירו הלאה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה