לאנשים שונים יש העדפות שונות באשר בהתמקדות במה להתחיל. יש שלא יתחילו לכתוב מילימטר של עלילה בלי כל הדמויות מתוכננות כהלכה, בעוד יש אלה שיבנו את הדמויות עם התקדמות העלילה. מודה שאני נמנית עם הסוג השני.
אני מניחה שהדעה הרווחת היא קודם דמויות ואחר כך עלילה (כי אף אחד עוד לא הוכיח לי אחרת). אז לפני שתחליטו מה מתאים לכם, אולי הגיע הזמן לדבר על יתרונות וחסרונות.
עלילה לפי דמויות
יתרונות
- כיוון שברור לכם איך הדמות שלכם מתנהגת, תוכלו להכניס אותה למצבים בתוך ידיעה גמורה איך היא תצא מהם.
- עבור מי שמתקשים גם ככה ביצירת דמויות, צריכים קודם להכיר את הדמות שלהם בשביל לכתוב אותה על מנת לשמור על אחידות.
- מקל על התכנון.
- יורד הסיכוי לשינוי התכנון בשל אי עקביות בין הדמות לעלילה.
חסרונות
- העלילה צריכה להתאים לדמויות, מה שיצמצם לכם את אפשרויות הפעולה.
- השקעת מאמץ רב מדי בדמויות עלול לגמור את הכוחות לעסוק בעלילה עצמה או שלחילופין, כל כך תנסו לשפר את הדמויות שלכם עד שתשכחו לפתח את העלילה בכלל.
- הדמויות חקוקות באבן, ולכן, נרצה להשתמש בהן. הרי אנחנו לא השקענו כל כך הרבה מאמצים בשביל דמות שתופיע בסוף לשתי סצנות, נכון?
- "נפחד" להכניס דמויות חדשות שאותן לא תכננו.
דמויות לפי עלילה
יתרונות
- הדמויות נבנות במהלך העלילה, אתם לומדים להכיר את הדמויות שלכם לצד הסיפור, מה שמאפשר לכם להכיר אותן מצד אחד ולכוונן את הסיפור לכיוונן מצד שני.
- הרבה יותר קל להוסיף דמויות.
חסרונות
- ייתכן שלדמויות שלכם אין מספיק עומק ובעקבות כך גם העלילה לא תהיה עם מספיק עומק.
- גדל הסיכוי לשינוי עלילות בשל אי עקביות בין הדמות לעלילה.
אז מה כדאי לי?
כמו כל מה שקשור לכתיבה יצירתית... זה משתנה. כמו שחלק מתכננים וחלק לא, חלק כותבים בגוף ראשון וחלק בגוף שלישי או חלק בעבר וחלק בהווה, כך גם כאן. אין דרך נכונה. יש דרך נכונה בשבילכם.
כמובן שהשאלה המתבקשת היא... מה הדרך הנכונה בשבילכם.
אז הנה כמה שאלות לשאול את עצמכם:
כמה אתם מתקשים בכתיבת דמויות ללא עלילה?
זו כנראה השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול ויש שיאמרו היחידה. קיימים שני צדדים לרצף. בקצה האחד, אדם לא מסוגל לבנות דמות בלי לדעת שום דבר על ההתנהלות שלה. הוא צריך לכתוב אותה בפועל על מנת להכירה. לרב, תהיה לדמות איזו תכונת מפתח ואולי אפילו תיאור חיצוני, אבל בסופו של דבר, התכונות האחרות נתונות לשינוי. בצד השני של הרצף יש את אלה שלא מסוגלים לזוז מילימטר בלי שהם יודעים הכל על הדמויות ו/או הרקע לעולם/מדינה.
אם אתם קרובים לצד הראשון של הרצף, הדמויות יתגבשו בהתאם לעלילה. אני למשל מהסוג הזה. אני לא מתכננת שום דבר (מה שלא הופך את החיים שלי לקלים יותר), ולמרות זאת, הדמויות שלי יכולות להתפתח במהלך העלילה. כלומר, אין לי מושג לאן העלילה הולכת ואין לי מושג איך מתנהגות הדמויות. כמובן שזו אופציה מאוד (לא) אופטימית, אבל לפעמים, זה מה שיש.
כאשר ניסיתי לכתוב סיפור בסגנון שרלוק הולמס (כלומר, הדמויות הראשיות היו כבר די בנויות), במיוחד כיוון שהיה מדובר בסיפור בלשי, היה לי חשוב יותר לבנות את העלילה ואחר כך לחשוב בדיוק איך הדמויות מתנהלות. כלומר, תכננתי עלילה וככל שהיא נכתבה בפועל נכתבו הדמויות. וזה בסדר, גם אני לא יודעת איך אני מצליחה לגמור משהו.
לא סגורים על התשובה? אל דאגה, יש לי עוד שאלות שאפשר לשאול.
האם הדמויות בונות את העלילה או העלילה את הדמויות?
אף שזה עלול להזכיר סיפור מונע עלילה מול סיפור מונע דמויות, לא לזה הכוונה. כמובן, שאם הסיפור מונע עלילה, כנראה שכדאי לכם להתחיל מהעלילה. אחר כך בטח תמצאו איזו דמות תוכלו לשלב בה. אבל כאשר הסיפור מונע דמויות, זה לא חד משמעי. כי בכל זאת, לא מעט סיפורים מונעי דמויות אינם מתרחשים במנותק לחלוטין ממה שקורה לדמויות.
לכן נשאלת השאלה: בהיכרות מסגנון הכתיבה שלכם או לחילופין מתוך מה שאתם הולכים לכתוב, כמה העלילה תשפיע על הדמויות? ככל שההשפעה גדולה יותר, ייתכן שכדאי שתפנו לכיוון של דמויות לפי עלילה.
כמה מקום ההתרחשות שלכם שונה מהסביבה המוכרת?
אני מודה מראש, אני לא הבן אדם הנכון להקשיב לו בקטע הזה, כי אני עושה את ההפך (כי אני מיוחדת, או אם נדייק, לפעמים גם אני לא בדיוק יודעת מה אני עושה), אבל לפחות זה כיוון המחשבה שכדאי לכם אולי לגבש.
סיפור שמתרחש במקום אחר, בין אם עולם אחר, העתיד הרחוק או אפילו מדינה אחרת, יאלץ אתכם להחליט או לבדוק כיצד נראית הסביבה בה מתרחש הסיפור.
אני אתן לכם את הדוגמה שלי. אין מקום יותר נדוש מארה"ב לסיפור, אבל חטאתי בזה, אבל לפחות החלטתי להמתיק את הגלולה ולכתוב על מערב וירג'יניה, שהיא בקצרה המדינה (State) הכי ענייה בארה"ב, 75% לבנים, בחלק מהמקומות אפילו יותר מ-90%, נחשבה מדינה שמרנית (לפי תוצאות הבחירות). העיר הכי גדולה שם אפילו לא מתחילה להתקרב לירושלים, העיר הכי גדולה בישראל, זאת על אף ששטחה פי שלוש..
אז, האמריקאים שמאוד אוהבים לדבר על מגוון אתני יאלצו להתאכזב, כי מערב וירג'יניה היא בהחלט לא המצג האולטימטיבי למגוון אתני. לצערי, לא הצלחתי למצוא איזה סוג של לבנים בהכרח נמצא במערב וירג'יניה (כי... גם יהודים יכולים להיות לבנים וגם יוונים יכולים להיות לבנים וגם עוד כמה עמים שאולי לא היינו מחשיבים לבנים בכל זאת נחשבים במפקד האוכלוסין האמריקאי כלבנים...) אבל בעיר שמתרחשת בה רב העלילה יש 92% אחוז לבנים ו-15,000 אנשים סך הכל. אז בכל העיר הלא כל כך גדולה הזו (כן, אני גם התפלאתי שעם גודל כזה היא עיר) יש משהו כמו... 1000 לא לבנים שזה מעורבים, שחורים, אסייתים, (אולי גם היספנים?) ואינדיאנים. מה שמותיר אותנו עם... 14,000 לבנים. דמיינו מקום עבודה סטנדרטי: לאיזה יחס בין לבנים לשאר תצפו? כנראה 1-14. זאת בניגוד, לניו יורק למשל, שם זה אחר 3-2 (40% לבנים). אז אם יש לנו 100 אנשים בחברה, מתוכם יהיו... 8 לא לבנים. אז אתם יכולים לדמיין לעצמכם שאכן רב הדמויות עומדות להיות "לבנות".
כמובן, אתניות אינה מהותית לבניית העלילה, אבל האופי השמרני והדי כפרי של האזור, דווקא כן.
בואו ניקח דוגמה לא אתנית: קראתי למשל ספר על צעירים שבגיל 28 נמצאים כבר חמש שנים בתחום העבודה שלהם. הספר, באופן מאוד לא מפתיע, הוא לא ישראלי, בארץ, הסיכוי לזה הרבה יותר קטן כי צבא/שירות לאומי שדוחה את כל העסק. בנוסף, כל הדמויות עסקו במקצועות שאינם דורשים תואר או לפחות תואר שני. כך שאם מישהו מבריטניה היה רוצה לכתוב סיפור על ישראל, הוא היה צריך לקחת בחשבון שבגיל 28 יש אנשים רבים שעדיין לא הספיקו להשתקע במקצוע שלהם.
אז מה המסקנה מכל החפירות? ככל שאתם כותבים סיפור על ארץ זרה יותר (אמיתית או לא), אולי כדאי שתכירו אותה קודם. מה שאומר ש... לפחות חלקית, עלילה קודם. אבל שוב, אני בהחלט לא האדם המתאים לתת את העצה הזו, כיוון שאני מהאנשים שמכוונים את עצמם תוך כדי הליכה. אז אם אני רוצה לעשות משהו, בהתאם לדמויות, אני מנסה לחפש באיזה מידע אני יכולה להשתמש לסיפור.
למשל, תחילה הדמות בסיפור החדש שלי, אדם, היה אמור להיות עורך דין. עד שהבנתי שלא מספיק שקשה למצוא חוקים, גם כשאני מוצאת אותם... הם די מסורבלים. על מי עבדתי, בעברית אני מסתבכת XD מזל שיש מקצועות שגם אנשים פשוטים כמוני יכולים להבין בהם.
כמה דמויות ראשיות אתם צריכים?
הפעם אני אתקצר לכם - ככל שיש להם יותר דמויות ראשיות, כך כדאי יותר שתתעסקו בהם לפני שתתעסקו בכל העלילה. לרב,
ואם אתם מתעקשים - בכל סיפור יש דמות או שתיים באמת מרכזיות, וכל השאר, פחות. בשלושת המוסקטרים, למשל, בעוד ד'ארטניאן הוא הדמות המרכזית ביותר, גם אתוס, פורטוס ואראמיס הם דמויות ראשיות. בסיפור הספציפי הזה אפשר לומר שקל יותר, כיוון שבכל זאת, מעצם תפקידם, יש להם מאפיינים בולטים שהם דומים. משחקי הכס למשל, שמסופרת מ-18 נקודות מבט, מכילה כנראה 18 דמויות ראשיות... או לפחות יותר מ-5. האם ניתן לבנות עלילה שלמה סביב כל כך הרבה דמויות בלי לדעת עליהן דבר? נכון, הסיפור מבוסס, באופן מסויים, על מלחמה אמיתית, אז כך שגם אם היה ברור מי יהיה גורלן של הדמויות לפני התכנון שלהן, הרי לא כל כך סביר שכל העלילה תיבנה כשהדמויות בכלל לא בנויות. באופן כללי, ייתכן שריבוי נקודות מבט מעבר ל-2, יאלץ אתכם לבנות את הדמויות לפי העלילה ולא להפך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה