אז לפני שנגדיר מהו נבל, בואו נגדיר מהו יריב
מהי יריב?
יש שני סוגים של דמויות מרכזית: מקדמי עלילה (Protagonist) והמספר. המספר יכול להיות גם מספר בגוף שלישי, אבל עדיין, הוא מציג את הסתכלותה הצרה של דמות מסויימת ואינו מספר יודע כל. דוגמה לכך היא ווטסון משרלוק הולמס. לעומתו, שרלוק עצמו מקדם עלילה.
מול כל מקדם עלילה עומד מעכב עלילה (antagonist), מעכב העלילה נקרא לרוב "יריב" בעברית. מעטים הסיפורים שבהם אין כלל יריבים. עם זאת, הם לא תמיד מורגשים באותה מידה. היריב בספר רומנטי לפעמים יכול להיעלם קצת מאחורי הקלעים.
לפעמים, בדמויות משתי נקודות מבט, מקדם העלילה יכול להיות גם מעכב עלילה של הדמות האחרת, כפי שניתן לראות בספר המושבעים. הסיפור מתרכז בשתי דמויות: עורך דין (אדי פלין) ורוצח (ג'ושוע קין). כאשר אנחנו מסתכלים מנקודת המבט של אדי, הוא מקדם העלילה וג'ושוע הוא המעכב שלה (במיוחד כשהוא באופן פעיל מנסה למנוע ממנו לגלות שהוא הרוצח). עם זאת, אם נסתכל על כך מנקודת המבט של ג'ושוע, ג'ושוע הופך להיות מקדם העלילה ואדי למעכב העלילה. אמנם במקרים רבים, הסופר גורם לנו לרצות להתחבר לצד מסויים, ולכן אנחנו עשים הפרדה מלאכותית בין הדמות שאנחנו מצודדים בה, לה אנחנו נותנים את תואר "מקדם העלילה" לעומת הדמות בצד השני, שמקבלת את התואר "מעכבת עלילה".
מהו נבל?
כל נבל הוא יריב, אבל לא כל יריב הוא נבל. נבל, בפשטות הוא "הרע" בסיפור. לא הדמות הפחות אהודה בסיפור, אלא הרע. יש לו מטרה זדונית כלשהי.
זה אמנם לא נפוץ, אבל מקדם העלילה עלול להיות לעיתים הנבל. חלק מספריה של אגתה כריסטי מהווים דוגמה לכך.
מוזמנים להיכנס לפוסטים על סוגי נבלים ונבלי משנה
הנבל הדו ממדי הוא בעצם חד ממדי
קודם אני רוצה להסביר על נבלים לא טובים, שאותם ניתן למצוא בשפע בסיפורי ילדים.
הרבה מאגדות הילדים הקלאסיות מציירות נבלים שאין בהם יותר מדי עומק. הפיה האחרונה מהיהפייה הנרדמת התרגזה כי לא הזמינו אותה, אימה החורגת של שלגיה קנאה בה על יופיה, הענק מג'ק ואפון הפלא פשוט לא אוהב בני אדם.
רב הסרטים המצויירים אינם מתמודדים עם יריבים מורכבים, והופכים אותם לנבלים. כך פרולו מהגיבן מנוטרה דאם הפך לכומר חביב (אם נוריד ממנו את הקטע של התשוקה ו... טוב, לא קראתי את המקור, אבל זה הרבה פחות גרוע מהגרסה המצויירת) ל... אחד הנבלים המלחיצים של דיסני, לדעתי. באופן דומה, המכשפה מבת הים קטנה נהפכה להיות מרשעת. מהסרטים הבודדים שהצליחו להתמודד עם המורכבות היה הסרט "נסיך מצרים". רעמסס הוא בהחלט היריב בסיפור, אבל הוא לא נבל. הוא עושה המון טעויות בדרך, אבל הוא לא אמור להצטייר כנבל. בניגוד לנבלים אחרים, יש לו רגעים מאוד אנושיים: כשהוא ומשה צעירים, כמשה הורג את המצרי, כשמשה חוזר אחרי גלות, לאחר מות בנו. זאת בניגוד לרב הנבלים המצויירים שגם אם הם לא רעים מהרגע הראשון (למשל, גסטון מהיפה והחיה), קשה לאהוב אותם.
בהנחה שקהל היעד שלכם אינו ילדים בני 13 ומטה, כנראה שנבל האנימציה הקלאסי הוא לא מה שאתם מחפשים. ילד יכול לקבל נבל עם אפס מניעים או עם מניע עמום. בגיל הנעורים... פחות.
הנבל הרב ממדי
סיפור רקע
הנה נבל שאין לו בכלל סיפור רקע: פרופסור ג'יימס מוריארטי, הנבל של שרלוק הולמס. מוריארטי אינו נבל קבוע, ואולי זו הסיבה לכך, אבל כמעט שום דבר לא ידוע עליו. לא בהווה ובוודאי שלא בעבר. הוא יותר רוח רפאים מנבל. מניע? טוב, אולי אם היה אחד, לא היו צריכים יוצרי סדרות מאוחרות יותר להמציא לו אחד.
אנשים רצחניים, כמו במציאות, קיימים גם בספרים בכמות לא נכבדת במיוחד. הרוצח בספר "מושבעים" מדבר על שילוב של אדם ללא תחושת כאב ופסיכופת (אמפתיה נמוכה ובמקרה שלו גם אינטילגנציה גבוהה, אם כי לא בהכרח בא ביחד). כשמסתכלים רק על שתי התכונות האלה מאוד קשה לנסות להתחיל להבין איך הוא הגיע למצב הזה. כי איך לומר בנימוס? הוא לא רוצח של פעם אחת. אמנם היה שם פרק שאכן הסביר מה מקור ההתנהגות שלו אבל לי אישית זה הרגיש תלוש. לגלות כמה פרקים לפני הסוף למה הוא מתנהג ככה? איפה הייתם עד עכשיו?
בכל אופן, מטרת הרקע הייתה להעניק לו רב ממדיות, אם כי בסופו של דבר, היה לי יחסית למצוא את זה אצלו.
אך כפי שאתם מבינים, עבר מרגש וסוחף את דמעות, לא מספיק כדי לעשות נבל טוב, או לצורך העניין, אף דמות.
מניע (למה הוא רע?)
נכון, לפעמים התשובה יכולה להיות "כי הוא פסיכופת". אבל מה עם שאר הפעמים? המניעים מתחלקים לשניים - מניעים בשביל עצמי מול מניעים בשביל אחר. מניעים בשביל עצמי הם תאוות בצע/כוח. מנגד, מניעים בשביל אחר יכולים להיות נקמה (אף שבפועל, מי שנוקמים בשמו לא חי בהכרח). לקורא יהיה קל יותר להתחבר לנבל עם מניע בשביל אחר.
כל הזמן נבל?
האנשים הנוראים בהיסטוריה לא היו בהכרח נוראים לכולם. הייתה פעם סדרה "אפוקליפסה" שלקחה צילומים ממלחמת העולם השנייה שצבעו אותם. באחת הפעמים רואים את אדולף היטלר יושב עם ילדים של אנשים מהמפלגה שלו. הוא נראה יותר כמו סבא חביב מאשר רודן. גם ילדיו של הימלר העידו עליו שהיה אבא טוב, אבל שניהם יודעים מה הוא עשה מחוץ לבית.
אז אולי גם לנבל שלכם יש דמות שזוכה ממנו ליחס אחר. לפעמים היחס נסבל ולפעמים ממש מדובר ביחס אוהד. כך למשל, טיבלט נחשב לעיתים הנבל של רומיאו ויוליה. על אף יחסו לרומיאו ולבני מונטיגיו, יחסו ליוליה היה אוהד, גם אם אהבתו אליה איבדה פרופורציות.
זהו לבינתיים! רוצים להוסיף? רשמו בתגובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה