אנטי גיבור

על מנת להבין מיהו אנטי-גיבור, עלינו להבין מיהו גיבור. הגיבורים מחולקים למספר קטגוריות (1+2). הקטגוריות מתחלקות בהתאם לעליונות הגיבור לעומת הדמויות האחרות (ירשם כ"סובביו") ולעומת בני אדם בשר ואדם (ירשם כ"אנושות"). הגיבורים השונים התפתחו בתקופת שונות.

• העת העתיקה: הגיבור המיתולוגי - אל או דומה לו, מתעלה על סביבתו והאנושות (הרקולס)
• ימי הביניים: הגיבור הרומנטי - מתעלה על סביבתו אך לא על האנושות (המלך ארתור)
• הרנסאנס: הגיבור מעל הממוצע (high mimetic) - גיבור אנושי שמתעלה על האנושות אבל לא על סביבתו 
• המחצית הראשונה של המאה ה-20: הגיבור הממוצע (low mimetic) - גיבור אנושי ורגיל שאינו מתעלה על סובביו או על האנושות
• בן זמננו: הגיבור האירוני - גיבור אנושי שנחות מסובביו והאנושות.

קצת היסטוריה ׁ(3)
האנטי גיבורים הופיעו עוד בזמנים העתיקים, אך הם החלו להופיע יותר במאה ה-17 והמאה ה-18, אך האנטי גיבורים זינקו במספרם במאה ה-20 בתגובה לחוסר הוודאות כלפי הערכים המסורתיים, שהובילה בתורה למודרניזציה. בני האדם פתאום "התגלו" כיצריים. כיוון שהתחושה הכללית הייתה של אובדן בתוך עולם התגליות החדש, סופרים החלו לייצר את מי שאינם מתאימים לחברה, קורבנותיה המובלים בידי כוחות בלתי מובנים בעולם עוין. הגיבורים, מאנשים בעלי כוח או מעמד, הפכו להיות אנשים מן השורה. פתאום החלו לעלות נושאים כמו מלחמה או אי ודאות פוליטית. האנטי-גיבורים לוקים בגדולה, חסד כוח ו/או הצלחה חברתית.

מיהו אנטי גיבור?: (4)

"האנטי-גיבור הוא בעצם היפוכו המושלם של הגיבור הקלאסי, והוא לעיתים קרובות תוצר של החברה המודרנית; דמות ששורשיה נטועים בעולם האבסורד, וניתן לומר שהוא מגלם את ניפוצם של האידיאלים החברתיים בני זמננו. אמנם הוא מעורר לעיתים גיחוך או סלידה בתחילה, אך במהלך היצירה הוא רוכש את לבו של הקורא, שלומד שדווקא תכונותיו הזרות, המגוחכות, או לחלופין השליליות, הן אלו שמעוררות בנו אמינות וחושפות, בסופו של דבר, את פגמי החברה."

אם כי לפעמים קשה לסמפת אותו או שהוא בהחלט לא מייצג את פגמי החברה, אלא בעיקר את הפגמים האישיים שלו.

כיצד מגדירים מיהו אנטי גיבור? (5)

שיטת הצירים

ניתן להתייחס לכל דמות שהיא, טובה או רעה, בהתייחס לארבעה צירים שבצד אחד יש הרואיות בצד השני חוסר הירואיות.

ציר אחד: מטרה מול ביצוע

ציד שני: פעולות מול התנהגות

אם הולכים לפי הציר הראשון, האנטי גיבור הולכים משתמשים בפעולות לא הרואיות כדי להגיע למטרה הירואית.

אם הולכים לפי הציר השני, האנטי גיבור עושה מעשים טובים, אבל יש להם התנהגות על הפרצוף.

כלומר: מטרה טובה, אבל האמצעים שלהם פחות מקובלים על הדעת או לחילופין, הפעולות חיוביות אבל ההתנהגות שלהם מקשה להתחבר אליהם. יכול להיות שמדובר במשהו כמו עישון, שתייה או סתם אופי דפוק. 

עם זאת, קטגוריות אלה יכולות לבלבל, כי לעיתים נכנסים אליהם גם יריבים או גיבורים מהסוג הרגיל.

הבעייתיות בשיטה

אנחנו מניחים שכל אנטי גיבור חייב שיהיה בו משהו הירואי. צר לאכזב, הם אמנם מעטים, אבל יש אנטי-גיבורים שאין בהם שום דבר הירואי.

.

שיטת האידיאלים

האנטי גיבורים הם מי שמייצגים בצורה פחות טובה את האידיאלים של הזמן והמקום עליו נכתב הסיפור. האידיאלים האלה יכולים להיות הן מבחינת השקפת עולם והן רגשית ולעיתים אפילו פיזית (בעלי מום).

הבעייתיות בשיטה

לא כל פעם שהדמות לא מסתדרת לנו עם הדמות המושלמת היא הופכת לאנטי-גיבור. אמנם זה נכון לאידיאלים, ולפעמים יכול להתאים לאדם עם בעיות רגשיות עד כדי קושי בסימפות, אני פחות רואה איך מום פיזי הופך מישהו לאנטי גיבור. האם קווזימידו (הגיבן מנוטרה-דאם) הופך לאנטי גיבור רק כי הוא גיבן וחרש כמעט? לא נשמע לי נכון.

סוגים של אנטי-גיבור (6)

אז אחרי שהגענו למסקנה שקשה לשים את כל האנטי-גיבורים תחת מקשה אחת, אולי הגיע הזמן להציג סוגים של אנטי-גיבורים. אגב, קחו בחשבון שאת רב הדוגמאות לא קראתי, אז הן מהאינטרנט או ממישהו שקרא. אז אם זה לא מדוייק, עימכם הסליחה, מוזמנים לתקן.

האנטי גיבור הקלאסי: אחד מהעדר (7)

האנטי-גיבור הזה יוצא מנקודת מוצא כמו של רב דמויות הספר. גם הוא, כמו השאר, הולך לפי מוסכמות חברתיות קיימות, שהקורא אמור לראותן באור שלילי. אבל בשלב מסויים, הוא "מתפכח", ולא פעם עושה יד נגד אותן מוסכמות. רק שהרבה פעמים... לא בהכרח הולך לו.

דוגמאות:

• וינסטון סמית' (1984).
• גאי מונטאג (פרנהייט 451).

האמת היא, ששתי הדוגמאות האלה די דומות. 1984 מדבר על עולם בו שולט האח הגדול (משם הגיע הביטוי המפורסם) בעוד פרנהייט 451 מדבר על עולם בו שורפים ספרים ומתקצרים גם את היצירות הכי גדולות במטרה להפוך את האנשים לרדודים יותר. שתי הדמויות בשלב מסויים בספר מגלות שהמציאות הזו מעוותת, עד שבסופו של דבר משהו בתוכם אומר שהם צריכים לעשות שינוי. שזה... די מה שאמור לקרות בסוף הזה.

לא מוסרי/מוסר אפור/מוסר מוטל בספק

בניגוד לקודמו, האנטי-גיבור הזה יוצא דופן ביחס לחברה. יש לו לפעמים אפילו נטייה להתבלט, עם אפשרות סבירה בהחלט להיותו בעל כוח והשפעה (גם אם לא מהרגע הראשון). 

דוגמאות:

• דוריאן גריי (תמונתו של דוריאן גריי).:
• דוריאן גריי אמנם לא התחיל כדמות לא מוסרית, אך במהלך הספר, עם הפיכתו לצעיר על אף התבגרותו מקבל ספר שגורם לו לשנות את התנהגותו ולהעדיף חיי מותרות עד לרמת כשל מוסרי.

הנוקם

אפשר לשים אותו לפעמים תחת האנטי-גיבור בעל המוסר המוטל בספק, אך כיוון שיש לא מעטים כאלה, אולי יש מקום לתת לו מקום משלו. בסיפורים האלה, לא פעם, יש קורבנות נוספים ולא פעם הנקמה לא מתוקה כל כך בסופו של יום.

• אדמונד דנטס (הרוזן ממונטה כריסטו)
• לדנטס היו חיים טובים, הוא עמד להתארס לאהובת ליבו מרצדס ולהפוך לרב חובל של ספינת סחר. אבל היו מי שחמדו בארוסתו (פרנדד), תפקידו החדש (דנגלאר) ורכושו (קאדרוס). השלושה מביאים לכליאתו באמצעותו של שופט היודע בנוקשותו, אשר לו טמנו פח. במהלך שהותו בכלא, דנטס התיידד עם אסיר כומר. לפני מותו, סיפר הכומר לדנטס על אוצר. דנטס משיג את האוצר ויוצא למסע נקמה במביאי רעתו.
• המלט (המלט) - כן, אני יודעת שזה מחזה.
• המלט, שרוחו של אביו נגלתה אליו ואמרה לו שמותו לא היה טבעי אלא מעשה ידיו של קלאודיוס, דודו שירש את השלטון. המלט, שמגלה שאכן כך הדבר, פוצח במסע לנקום בדודו. מסע שגובה לא מעט קורבנות.

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

אם נחזור לתיאוריית הצירים, הרי שהוא אנטי-גיבור בהתאם לציר הראשון. הכוונה שלו טובה בסוף היום, הוא רק עושה את זה בדרך... לא משהו.

דוגמאות:

• אדוארד רוצ'סטר (ג'יין אייר) - או כך האינטרנט טוען.
• אדוארד נכנס לנישואין מתוך מרמה עם אישה הרסנית. לכן, הוא נועל אותה ואף מנסה להתחתן עם ג'יין אייר מאחורי גבה. בסוף הסיפור, כאשר ביתו מוצת, רוצ'סטר מנסה להציל את אשתו, אך לשווא. הוא יוצא עיוור וחצי משותק בידו מהתקרית.

הדמות עם ההתנהלות ההרסנית

מכירים את הבלש הממורמר הזה שהוא אלכוהוליסט, או מי יודע, אפילו מסומם? כן, על הבחור הזה בדיוק אנחנו מדברים. כמובן, דמויות נוספות יכולות לנפול בקטגוריה הזו. לפעמים ההתנהלות הדפוקה נובעת מאישיותם, אך לפעמים יש מרכיב יותר גדול (טראומה מהעבר, הפרעה נפשית).

הערה: אין בכוונתי לומר שאנשים בעלי טראומות או הפרעות נפשיות יש הפרעות הרסניות.

דוגמאות:

• ג'יימס בונד (ג'יימס בונד): 
• ג'יימס בונד, במיוחד המקורי, הוא דמות בעלת תפקיד הרואי. בספרים המקוריים הוא משמע מרגל במלחמת העולם השנייה. אבל לצד זה מופיעים שתייה, עישון, סמים ואיך לא, פלרטוט עם נשים
• רודיון רומנוביץ' רסקולניקוב (החטא ועונשו)
• מצד אחד, הוא יכול להיות חם ורחום, תורם לצדקה. אבל מצד שני... לפעמים הוא יכול להיות גם אנטי חברתי בעל שגעון גדלות וזה עוד לפני שהכנסנו לרשימה רצח.

האנוכי

יש אנשים שהם לא רעים בהכרח, אבל בסופו של דבר, הם עושים את מה שהם עושים ממניעים אנוכיים בלבד, ולא לטובת הסובבים אותם. לעיתים אפילו יכול להיות הגיבור מהסיבות הלא נכונות, כפי שניתן לראות בדוגמה הראשונה.

דוגמאות:

• סקרלט או'הרה (חלף עם הרוח)
• היא מתחילה את דרכה בתור עשירה חוצפנית. בהמשך, היא הופכת לאשת ברזל במקום להיות הליידי שמצפים ממנה במטרה לדאוג לרווחת משפחתה, היא מוכנה ללכלך את שמה הטוב וכבודה לשם כך.
• האקלברי פין (האקלברי פין)
• האקלברי במהלך מסעותיו פוגש את ג'ים, עבד שחור. הוא לא עוזר לו מתוך האמונה כי מגיע לו להיות חופשי, אלא פשוט... כי זה נוח לו ומסתדר לו.

הגיבור המתנדנד

יש מישהו שכל הסיפור בכלל לא מעניין אותו. עד שדוחקים אותו לפינה בצורה כזו או אחרת, ופתאום זה הופך לעניינו. ואז הוא חובר לצד של הטובים. לפעמים יכול להיות שגם יהיה לו קל למדי להיקלע לעשות דווקא את הדברים הלא נכונים, לרב ממניעים אנוכיים כלשהם.

דוגמאות:

אדמונד (האריה, המכשפה וארון הבגדים)

ד"ר גיקייל (המקרה המוזר של ד"ר ג'ייקיל ומר הייד)

היריב לשעבר

בניגוד לדוגמאות הקודמות, האנטי-גיבור הזה אינו הדמות הראשית בסיפור או אפילו הפרוטגוניסט (מקדם העלילה).

באופן לא מפתיע, זה האנטי-גיבור שכנראה הכי פחות מופיע בספרות, אבל בהחלט יכול להיות קיים בסדרות טלוויזיה או סרטים. זה מי שהתחיל בצד של הרעים, אבל מלכתחילה, יכול להיות בהחלט שהיה בו צד שנטה דווקא לצד השני. בסופו של דבר, הוא מוצא את עצמו עוזר לגיבור להתמודד מול היריב המרכזי.

דוגמאות:

• לוק קסטלאן (סדרת הספרים פרטי ג'קסון והאולימפיים):
• לוק קסטלאן הינו בנו של האל הרמס, ובמקור היה מצוות למחנה החצויים. במהלך חייו, לוק פגש את אנבת', ביתה של אתנה. הוא הבטיח לה שיחד הם יהיו משפחה. בגיל 17 נשלח למשימה להביא תפוח מוזהב, משימה אליה נשלח הרקולס לפניו. כאשר לא הצליח למלא אותה, ובמקום הצליח להביא את אחד מטפריו של הדרקון השומר, לוק זכה ללעג האלים. כתוצאה מכך, התעורר בו יצר הנקמה. כתוצאה מכך, חבר לקרונוס, הטיטאן אבי האלים. אך במהלך שהותו עם הטיטאן, לוק מגלה שהוא רודן ובסופו של דבר, מאויים על ידיו יותר מאשר נאמן לו. בקרב האחרון, כאשר לוק נותן לקרונוס את גופו ככלי עד שיוכל לשוב לגופו המקורי, לוק הורג את עצמו ביחד עם קרונוס כאשר אנבת' מזכירה לו את הבטחתו הישנה.

מקורות:

1) האנטומיה של הביקורת 1- סיקור של פרק ראשון בלבד (באנגלית)
2) האנטומיה של הביקורת 2 - מצגת (באנגלית)

3) האנטי גיבור בספרות המודרנית - מאמר (באנגלית)

4)  ויקיפדיה
5) Sarcastic Productions - הגדרת אנטי-גיבור (סרטון דובר אנגלית עם כתוביות באנגלית)

6) reesdy - סוגי אנטי גיבור (חלקי).
7) TED - האנטי גיבור הקלאסי (סרטון באנגלית שכולל גם כתוביות בעברית)