"רומאו, רומאו, למה זה אתה רומאו? באביך אל תכיר והתכחש לשם שלך: אם לא, רק הישבע לי אהבה ולא אהיה עוד קפולט." כולם מכירים את הטרגדיה שברבות השנים הפכה לסיפור רומנטיקה והפאן הטראגי... קצת נזנח, במיוחד בעיבודים מאוחרים יותר על רעיון הזוגיות האסורה. כמובן, שרומיאו ויוליה הם בהחלט לא הסיפור הראשון שמדבר על אהבה אסורה: קליאופטרה ומארק אנטוני (מה שהתחיל כרומן אמיתי הפך למחזה של שייקספיר גם הוא), גוונביר ולנסלוט מאגדות המלך ארתור. ו... אפילו בתנ"ך היה את סיפור דוד ובת שבע.
וכמה שאנחנו מתים על אהבות אסורות! הוכחה שעד היום, שבים וכותבים אותם (גם אם לא כספר). אז... אילו סוגים יש לנו?
- הפרש מעמדות: בדרך כלל הגבר עשיר אבל יכול להיות הפוך (דוגמה: כוחה של אהבה/גודית מקקנוט)
- מדינות אויבות או קבוצות יריבות/שונות מדי (אהבת איתמר/דבורה עומר - אף שבהחלט מתאים גם לקטגוריה הראשונה)
- קשר בזמן הנישואין/זוגיות: עם מישהו אחר כמובן (ג'יין אייר/שרלוט ברונטה)
- בזמנים/חברות מסוימים: קשר לפני הנישואין (לפי התקציר: שלי עד חצות/ליסה קלייפס)
- בזמנים/חברות מסוימים: מערכת זוגית מאותו מין (נעמת לי מאוד/עמי גדליה)
- בזמנים/חברות מסוימים: פער גילאים גדול מדי (לוליטה/ולדימיר ונוקוב).
מודה שעל שני הסעיפים האחרונים אולי יהיה קשה ליישם את זה, אבל אני מאמינה שבשאר זה אפשרי. אגב, יריבים מרים הם לא אהבה אסורה, אבל בהחלט יכולים לעבור שלבים דומים. כמובן, המבנה הזה לא מחייב, ואתם יכולם להפוך, להשמיט ולערבב. אבל... אם סתם בא לכם משהו מוכן. מודה שאני משתמשת פה בשתי דוגמאות כל הזמן, כי לא הצלחתי למצוא את כל השלבים בדבר אחד (כי אין לי זיכרון פנומנלי של דברים שראיתי/קראתי, אז מסתדרים עם מה שיש). וכן, אני משתמשת פה בסרט קולנוע. תהרגו אותי.
שלב א': הצגת הקונפליקט
נכון, יש כאלה שלא פותחים בשלב זה והופכים אותו דווקא לשלב השני, אבל לא פעם, אנחנו צריכים לדעת למה לעזאזל יש בעיות שהשניים יהיו ביחד.
דוגמה:: סצנת הפתיח של רומיאו ויוליה מדברת על היריבות בין משפחת מונטגיו למשפחת קפולט. הנסיך מכריז שעוד אחד שיתחיל קטטה - ייענש!
שלב ב': הצגת הדמויות לפני הנפגש (ובמקרים הרלוונטים: בקבוצת השייכות)
כנראה שבמקרה של זוגות ממעמדות שונים, זה יהיה השלב הראשון, כי הקונפליקט כשלעצמו די ברור, ולא צריך הצגה מיוחדת. בשלב הזה, אנחנו פוגשים את הדמויות כדי להבין מאיפה הן באו ומי מפריע להן. לא פעם, יתארו חיי יום יום כלשהם, אבל לפעמים לא, כפי שתראו בדוגמה הבאה:
דוגמה: אחרי הקטטה, אנחנו פוגשים בדמות חדשה - רומיאו, המאהב המיוסר (בתחילת הסיפור, באחת שמה רוזלין). במחזה בסצנה שאחר אנחנו פוגשים את יוליה, שרואים לחתן אותה עם פריס.
שלב ג' (לא תמיד הכרחי): הכנה למפגש
לפעמים השניים פשוט... נפגשים. זהו. בום טראח. אבל לפעמים, יש מקרים בהם יש איזה אירוע מסוים או איזה השתלשלות של שני אירועים בלתי תלויים שמביאים למפגש.
דוגמה: בחלק הראשון סצנה 2 במערכה 1, קפולט אומר לפאריס, ארוסה המיועד של יוליה, שהוא עורך נשף שהוא מקיים מדי כמה זמן. בחלק השני, משרת של משפחת קפולט מבקש שרומיאו (אותו הוא לא מכיר) יקריא לו את רשימת המוזמנים שניתנה לו לאותו נשף ממש (כי כמה חכם, הביאו את זה למשרת שלא יודע לקרוא וקיוו לטוב). רומיאו, ששומע שרוזלין מוזמנת לנשף, משתכנע להגיע גם הוא.
שלב ד': המפגש בין הנאהבים
האם יש מה להכביר במילים? שני האוהבים נפגשים, לא פעם שלא בידיעת האנשים שזה אמור להפריע להם. אבל לפעמים כן. ברב הפעמים, כבר במהלך הפגישה הם מבינים שהם לא אמורים להיות ביחד, אבל בהחלט היו מקרים שהבינו את זה אחר כך (ג'יין אייר למשל גילתה רק במהלך החתונה שלה שבן הזוג שלה נשוי. כמה רומנטי)
דוגמה: שורה וחצי בערך אחרי שטיבאלט, בן דודה של יוליה, מתרתח על כך שרומיאו הגיע לנשף וקפולט לא מתרגש מדי, רומיאו, שהספיק כבר להתאהב ביוליה מרחוק, ניגש אליה, אוחז בידה ולא מחכה חצי דקה עד שהוא מצהיר לו את אהבתה. והיא... נענית. אפילו יש נשיקה כבר אז. זריזים אלה... ואז מתגלה שכל אחד הוא ילדו של ראש המשפחה של מנהיג המחנה השני. אבל צחוק הגורל: רק לאחר פגישתם מגלים השניים את זהותו של השני.
שלב ה': ההסתרה/הגילוי למחצה
בחלק הזה, זוג האוהבים המתהווה (כי לא כולם זריזים כמו רומיאו ויוליה) עושה אחד משניים: או שממשיך בחייו ולא אומר מילה וחצי מילה על המפגש או שנותן רמזים שיש מישהו/מישהי אבל... בלי פרטים.
דוגמה: במערכה 2 תמונה 1 רומיאו מדבר עם עצמו על כך שליבו "נשאר מאחור" איתה וחבריו מסיקים שהוא חושב על מישהי. הם רק חושבים שמדובר ברוזלין. אבל כולנו יודעים שצפויה להם הפתעה. (האמת שלא, הם לא מגלים על יוליה כל המחזה. אולי בנבוליו ממש בסוף).
שלב ו': פגישה שנייה
אי אפשר לסבך את העניינים על ההתחלה, נכון? אז כן, יש פעמים שבהחלט כן, אבל לפעמים, רוצים לתת לאוהבים עוד הזדמנות לאהבתם לפרוח באין מפריע.
דוגמה: סצנת המרפסת המפורסמת, בה רומיאו מתגנב למתחת לביתה של יוליה ומצהיר על אהבתו.
שלב ז': קבוצות המוצא מגלות (ומנסות להפריד את הזוג)
ואז... גבירותיי ורבותיי מתחילות הבעיות! הסביבה לא מגיבה משהו לרומן הטרי ועושה הכל בשביל להרחיק בין השניים. אוי, הדרמה ואיתה... נסיונות ההרחקה.
דוגמה: כאמור, חוץ מהאומנת של יוליה, שיודעת עוד מזמן הנשף על אהבתה של יוליה לרומיאו, כל הדמויות מגלות (אם בכלל) על הרומן... הרבה אחר כך. לכן, הדוגמה שאני נותנת היא הסרט היי סקול מיוזיקל. שם קבוצת הכדורסל ומועדון המתמטיקה עובדים יחד כדי להפריד בין השנים
שלב ח': משבר בין בני הזוג
טוב, קשה להמשיך עם כל הדרמה הזו מסביב. ואז, הזוג אולי חושב להיפרד, אולי זורקים האשמות אחד על השני או... כל דבר שיגרום לעוד קצת דרמה.
דוגמה: גבריאלה שומעת את טרוי אומר שהוא לא צריך אותה (מה שהיא לא יודעת שהוא עושה את זה בשביל "לצאת גבר"). ואז היא מחליטה לוותר על האודישן שהיא הייתה צריכה לעשות איתו.
שלב ח': סוף טוב, הכל טוב
בסוף זה צריך להסתדר, לא? ייתכן שבני הזוג מוצאים את הפתרון לבד או שמא קבוצות השייכות הן חלק מהפתרון. ולפעמים... הם פשוט בורחים להתחתן. אלא אם כן, החלטתם לכתוב טרגדיה. ואז... טוב, לא.
באמת צריך דוגמה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה