למי שמכם יצא לפשפש בסדרה על תכנון ספר, הגיע למסקנה שכל מה שקשור אליי ואל תכנונים... לא הולך ביחד. ברמה מזוויעה שאין לתאר. בינתיים הצלחתי אולי לתכנן סיפור בעל מספר פרקים. זה היה סיפור מתח שניסה להתחקות אחרי הסגנון של שרלוק הולמס, כלומר, מסתורין שאילץ אותי לתכנן. האם התוצאה הייתה מוצלחת? לפי אתר סיפורי המעריצים שפרסמתי בו... לא, או שזה פשוט לא מה שאנשים מחפשים, בהתאם לשאר הסיפורים באתר.
אני לא יכולה להתגאות בגמירתם של הרבה סיפורים. היו לי סיפורים קצרים לאורך השנים, רובם נאבדו. היו לי ניסיונות לסיפורים ארוכים, אולי רק לאחד היה סוף לפחות. את כולם גמרתי אחרי כמה פרקים והם ננטשו. עם זאת, היו לי שני סיפורים ב"אורך מלא". האחד, כתבתי בכיתטת ז'-ח', והדמויות התבססו על סדרת טלוויזיה שראיתי בזמנו. לקחתי את העיקרון של הדמויות, שיניתי את השמות ואת מקום ההתרחשות לישראל של שנות ה-90 (אפילו שהספר נכתב בשנות ה-2000).
בספר הזה, לא היה ניסיון לתכנון. לא היה לי כל ידע על כתיבה יוצרת וכלי העזר היחיד שהיה לי זה אני. גם אם ידעתי פחות או יותר בראש, לא באמת ידעתי מהו מבנה של סיפור וכיצד לבנות דמויות. אלה דברים שלא למדתי לפני כתיבת הסיפור הזה.
לאחר מכן, הכתיבה ננטשה למשך שנים. חזרתי קצת בסוף תקופת הצבא וגם קצת אחרי עם סיפורים קצרים. ואז, הגיע החופשה בין השנה השנייה לשלישית באוניברסיטה, קיץ 2018. כיוון שלא הייתי בלימודים הייתי, כמו לא מעט צעירים, משוטטת ביוטיוב. ואז עליתי על סרטון. אני אפילו לא זוכרת על מה, אבל אני זוכרת של מי. פרסמתי כמה וכמה סרטונים שלה. ג'נה מורסי (Jenna Moreci) הייתה זו שפתחה בפניי עולם שבו זו לא רק אני לבד מול הנייר. יש מישהו שנותן הכוונה.
אז התחלתי לקחת את העניין יותר ברצינות. עברתי על סרטונים שונים, בהתחלה רק שלה, בהמשך של נוספים, בהם קיבלתי התרשמות רחבה יותר על העולם הזה. עולם, שעד אותו רגע, הוזנח לחלוטין כמעט.
החלטתי לעשות צעד גדול: להתחיל סיפור באורך שלם, כלומר "ספר" של ממש.
באותה תקופה, ראיתי שתי סדרות שלהן היה אלמנט ספרותי משותף: מישהו שהיה בעבר בצבא, התאכזב מתפקודו ובחר לעזוב אותו. וזו הייתה יריית הפתיחה.
כמו רבים וטובים שראו סרטונים כאלה לפניי, גם אני שמעתי שוב ושוב את העצה של תכנון ספר. כאמור, זה משהו שבקושי התנסיתי בו, בטח לא בסדר גודל כזה. אז התחלתי את התכנון. הדמויות קיבלו מאפיינים כלליים יותר מאשר איפיון של ממש לצורך כתיבת התכנון. כתיבת התכנון התנהלה באופן כרונולוגי לחלוטין. כתבתי חלק נכבד מהסיפור, אבל לא הגעתי ממש עד לסוף.
תחילה הסיפור נכתב במספר יודע כל. במהלך תחילת הכתיבה, החלטתי להמיר את הכתיבה לגוף שלישי עמוק (בעל איכויות של גוף ראשון, אבל מסופר בגוף שלישי). לספר היה גיבור אחד ויחיד: קילגן.
קילגן החל את דרכו ולא נדרשו יותר מדי פרקים בשביל לתת לו נפח שלא היה קיים בתכנון. כבר בשלב התכנון, הייתה דמות נוספת, שנועדה להוות דמות משנית שהופיע די מוקדם ודי הרבה. לדמות הזו קראו סייבק. מטרתו העיקרית של דמות זו הייתה יצירת עלילת משנה רומנטית, לצד התפתחותו כאדם. עם זאת, לסייבק לא היה תפקיד ממשי בעליל. כמובן שבדיעבד, ברור לי שזו הייתה טעות, אבל בעת כתיבת התכנון, הדבר לא עלה בדעתי. אולי חשבתי שאצליח לשלב אותו בדרך יותר משכנעת.
אז התחלתי לכתוב. פרק ראשון, פרק שני, פרק שלישי... ואז, הדמות המשנית, התחבבה עליי. פתאום, לא כל כך רציתי להשאיר אותו דמות משנית. אז הוספתי לו סיפור רקע בפרק 4. את העיקרון הכללי של פרק 5 הצלחתי לשמור פחות או יותר, אבל כשהסתכלתי על המשך התכנון הבנתי דבר אחד: אין כמעט שום דבר שאני רוצה להשאיר בו.
ופה, החל מעגל הקסמים. הסיפור נותר ללא כל עלילה נראית לעין. ולכן, הייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש. ובזאת, הממלכה ממנה הגיע קילגן איבדה את מקומה. תחילה חשבתי עוד להכניס אותה בדרך אחרת. אולי אני אשתמש בדמות אחרת כדי להגיע לאותה נקודה. הבנתי שזה לא ילך. אני חושבת שלפחות 4-5 פעמים שיניתי את הסוף של הסיפור. ואף על פי שכל פעם הסוף השתנה, המשכתי לכתוב, לפעמים עם שינויים קלים בלבד של מה שקרה קודם.
לומר שאני זוכרת בוודאות מה היה כל אחד מהסופים? ממש לא, אבל אני זוכרת שהיו שם כמה שינויים. שינוי קו המחשבה הביא איתו שינוי בשתיים מהדמויות המשניות. והרומן שתכננתי לקילגן? ירד מהפרק, ושינויים רלוונטים נעשו בעריכה.
אבל בסופו של יום, הספר גמור. עם התחלה, עם אמצע וסוף. בערך 150 עמודים. הסיפור אינו מושלם, ובעריכה הנוכחית (רביעית במספר), אחרי שלא היו עריכות גדולות מדי, פתאום אני מוצאת את עצמי משנה קטעים. בעיקר מורידה, לעיתים מחברת. הבנתי שיש דברים שהם מיותרים או לא מוסברים טוב. לא עוד סתם תיקוני שגיאות כתיב (היו שינויים נוספים עוד קודם, פשוט עכשיו הם מאוד מורגשים מבחינתי).
בסופו של יום, עם כל העריכות, עדיין לא היה שינוי מהותי של ממש בעלילה. לפעמים קורה לעורכים שהם נאלצים לשנות את כיוון העלילה באופן קיצוני. אצלי... זה לא קורה (הודות לקוראי הבטא שאינם קיימים). מבחינתי, זו העריכה האחרונה. הסיפור ימצא את מקומו בוואטפד בשל חוסר תקציב.
והיום?
במהלך העריכה הקודמת, עלה לי רעיון לסיפור חדש. הוא אפילו תוכנן מראש. הסיפור הזה, בניגוד לקודם, הוא על טבעי במקום פנטזיה, כך שהוא מתרחש בעולם שלנו. הסיפור נכתב באנגלית ולא בעברית (בניגוד לסיפור הקודם).
אז זוכרים את התכנון מראש? כמו שאתם מנחשים, התכנון לא שרד הרבה. אולי הוא לא גרוע בהכרח, אבל חשבתי שיהיה יותר מעניין לראות איך הדמות הראשית מתפתחת יותר מאשר לראות איך כל שאר הדמויות מגוננות עליה. אז כרגע נשארתי עם שלושה צירים אפשריים לקחת את העלילה. רק שהפעם... בהתאם לסוף שאבחר אצטרך לבנות את שאר העלילה. הפעם, אני לא אוכל לשנות את הסוף כל חמש דקות. אני אשאיר את שלב ההתלבטות אחרי העריכה הנוכחית.
אז זהו, זה אני והניסיון יוצא הדופן שלי. כי לרב האנשים יש סוף בראש ליותר מ-5 פרקים רצופים... רוצים לשתף? מוזמנים!
