מקדם עלילה משני (Deuteragonist)

 אחחח... לפעמים עדיף עברית. יותר קל לעין D: ולא, נשבעת שלא המצאתי את זה. טוב, נו, אולי את השם בעברית 

מהו מקדם עלילה משני?

אמנם יש לו תפקיד חשוב בסיפור, ולפעמים הוא אפילו המספר, אבל יש מישהו שמזיז את העלילה יותר ממנן. נחשו מי? ניחשתם! מקדם העלילה הראשי (פרוטגוניסט). והאמת? כעיקרון, יכול להיות יותר ממקדם עלילה משני אחד ואז מתחילה חלקה של מקדם עלילה שניוני (השני הכי חשוב) ומקדם עלילה שלישוני (השלישי הכי חשוב). אבל זה לגמרי בסדר שיהיה לכם רק אחד כזה. כך למשל, יש שטוענים שהרמיוני ורון הם מקדמי עלילה משניים, אך אפשר להתווכח מי השניוני ומי השלישוני.

ואם אין לי...?

אז תמשיכו הלאה בחייכם, הכל טוב. באמת, זו לא חובה או משהו.

אז למה כדאי לי?

כי מקדם העלילה המשני מדגיש את איכויתיו של מקדם העלילה הראשי. כך למשל ווטסון, שמייצג את האדם הממוצע, מדגיש את איכותיו יוצאות הדופן של שרלוק הולמס (ולא רק המוח שלו...) הוא אמנם לא עוד דמות ראשית, אבל הוא יכול לתרום מספיק בשביל להעשיר מאוד את הסיפור.

אז... מה עליי לדעת?

קיימים שלושה סוגים של מקדמי עלילה משניים:

1) בן הלוויה: זה יכול להיות חבר או עוזר. הם נותנים תובנות שונות למקדם העלילה הראשי. לפעמים יכולים לשמש בתור משענת רגשית או אפילו אתנחתא קומית. שתי הדוגמאות שהובאו מעלה עונות להגדרה הזו.

2) בן/בת זוג: בן/בת הזוג מעוררים צדדים במקדם העלילה הראשית שאחרים לא. הם גורמים להם גם לעשות דברים שלא היו עושים עם דברים אחרים. לפעמים בן/בת הזוג הוא דווקא המספר, כפי שקורה בספר "דמדומים" (או כך נטען לפחות): אנה סוון היא לא זו שמובילה באמת את הסיפור. כמובן, יש לה את הרצונות והמחשבות שלה, ובכל זאת, הסיפור נע בעקבות אדוארד. 

3) היריב: מכירים את הספרים האלה שיש שתי נקודות מבט סותרות אחד של השני? אם קראתם אי פעם את הספר "המושבעים", תראו שנקודת מבט אחת היא של עורך הדין החוקר והשנייה של העבריין אותו מחפשים. כל אחד מהם הוא היריב בסיפור של השני, אבל אני חושבת שקל לנחש מי אמור להיות מקדם העלילה הראשי (כלומר, באיזה צד הסופר היה רוצה שנתמוך).

לסיכום

מקדם עלילה משני לא חייב להיות מספר, אבל הוא בהחלט יכול להיות מספר ואפילו מספר בלעדי. אם מדובר בבן לוויה או בן זוג, כאשר הוא המספר, הוא יכול לשפוך אור קצת שונה על מקדם העלילה הראשי, באמצעות הצגת ניגודים ביניהם (בני לוויה) או להיות איזה עמוד תווך בעת צרה. כאשר מדובר במקדם עלילה משני שהוא גם היריב, מטרתו להדגיש את השוני ביניהם. לא מספיק שאנחנו יודעים שהתכונות של מקדם העלילה הראשי הן בעלות אופי מסויים, אנחנו כל פעם נשווה אותם ליריב (כשהוא מקדם העלילה המשני).

כתיבת דמות ראשית (פרוטגוניסט/מקדם עלילה)

הדמות החשובה (או כמעט הכי חשובה) שלכם היא... הדמות הראשית. העלילה סובבת סביבה וייתכן שרק לנבל/ליריב יש מקום משמעותי יותר, כי בלעדיו... באמת לא הייתה עלילה.

כפי שציינו כבר, לרב הדמות הראשית ומקדם העלילה הם אותו אחד, אך לא תמיד (בשרלוק הולמס למשל, ווטסון הוא הדמות הראשית מעצם היותו המספר אבל שרלוק הולמס הוא מקדם העלילה, אולי חוץ מבספר "כלבם של בני בסקרוויל").

לצורך הנוחות, נתייחס אליהם במקרים שהם ביחד. בסוף ניתן אזכור למה שקורה כשהם בנפרד. 

הדמות הראשית צריכה להיות הכי עגולה. אנחנו צריכים לתת להם הכי הרבה "זמן מסך" וצריכה להיות להם מטרה ברורה בסיפור. אם יש שתי דמויות, לעיתים יכול להיות שהמטרות שלהם יהיו שונות ואפילו סותרות.

אחת הדרכים לזהות דמות ראשית היא שהסיפור מתרחש מנקודת מבטה (במקרים בהם אין מספר יודע כל כמובן). לכן, אנחנו צריכים להשקיע לא רק בסיפור הרקע והמניעים שלה , אלא גם בהתנהלותה בהווה, כולל מחשבות ורגשות. האמת, היא, שחוץ ממניע, יש כאן דברים שמתאימים לכל דמות מאשר היא, אבל דברים אלה מקבלים הרבה יותר פוקוס בדמות הראשית.

אז מה צריך?!

מניע/מטרה

משהו צריך להניע את הדמות. היא צריכה לחתור למטרה כלשהי. ייתכן שהדמות  בחרה את המטרה (ניסיון להתחיל רומן) וייתכן שהיא נכפתה עליה (להציל את הילד החטוף שלהם). כאשר זוהי בחירה מרצון, מאפייניה האישיים של הדמות צריכים לבוא לידי ביטוי. צריך שתהיה התאמה בין הרצון לבין האופי. כמובן, שמקרה זה אינו תקף לפעמים בהם המטרה נכפית עליו.

לפעמים לדמות יש יותר ממניע אחד, מה שיוצר עלילת משנה. אבל כיוון שיש עלילה מרכזית אחת, צריך לחשוב מהו המניע האחד שבלעדיו, אין ספר (או במקרה של שתי דמויות ומעלה, הדמות הזו מאבדת את משמעותה כדמות ראשית).

אופי (מחשבות/רגשות)

כמו בני אדם, גם דמויות בספרים צריכות להיות בעלי אופי מסויים. ותדאגו שיהיה האופי של הדמות אשר יהיה, היא תכיל פגם. וכדאי שיותר מאחד. ולא, לחשוב שאת מכוערת, זה לא פגם. ודמות כל כך משעממת שאפשר למות זה לא מסוג הפגמים שאתם רוצים להעניק לדמות הראשית שלכם. אז מה כן, אתם שואלים? הולך להיות פוסט בדיוק לפגמים שלא רואים אותם הרבה בספרות.

כמובן, האופי לא הולך להירשם בצורה מובנת מאליה במהלך הסיפור והוא יבוא לידי ביטוי במחשבות, ברגשות וגם בפעולות השונות. אבל בניגוד למחשבות ורגשות שתמיד נובעים מהצורך הפנימי, פעולות לא תמיד, לכן לא הכנסתי אותם כאן. כך למשל, הליכה בעיוורון אחרי האהבה הוא עניין של אופי אבל לברוח ממישהו שרודף אחריך... פחות.

הרגשות והמחשבות יכולים לבוא באופן ישיר (הרגשתי, חשבתי) או באופן עקיף (הוא הרגיש, היא חשבה).

כדאי שתחשבו על דפוס התנהגות שגם יתאים לדמות שלכם בסיפור. כנראה שלבוס החדש כדאי שתהיה סמכותיות, ואם לא, צריך לחשוב על דרך טובה לפצות על זה.

סיפור רקע

סיפור רקע לא חייב להשפיע באופן ישיר על העלילה. סיפור רקע יכול לפעמים להוות הסבר להתנהגויות שונות. 

סיפור הרקע לא חייב להיות דרמטי לאין שיעור. הוא גם לא צריך להיות מפורט על כל פרטיו הקטנים מראש מגיל 0 ועד יום לפני תחילת הסיפור, הן במהלך התכנון ובוודאי שבמהלך הכתיבה. הוא יכול לכלול מאפיינים תרבותיים/משפחתיים, ולא חייב לכלול דווקא מאפיינים אישיים בלבד.

תיאור

נו, טוב, גם את זה צריך. אם כי את זה לא צריך לעשות מראש.

ומה קורה כשאנחנו מתחילים לכתוב סיפור בלי כל אלה?!

אז, ידידיי, אתם בבעיה. אבל, עוד לא אבדה תקוותנו. כדאי שלדמות שלכם לפחות תהיה מטרה/מניע, אחרת באמת תהיו תקועים. דברים כמו אופי או סיפור רקע, אפשר לבנות בהמשך. האם זו ההמלצה? לא. האם יש אנשים שיכולות הכתיבה שלהם לא מאפשרות להם להמציא דמות מראש? כן. ואני מודה באשמה הזו. כיוון שעדיין לא מצאתי את דרך המלך ליצירת עלילה מסודרת עוד טרם הכתיבה המעשית, אני הולכת עם עצמי במעגלים. ואני יודעת, אני סוג הסופרים הגרוע ביותר (לא מתכננת והולכת נטו לפי אינטואיציה). יש שטוענים שזה הסוג הנכסף ביותר, אבל הרשו לי להתווכח עם כולם. החיים שלי גיהינום מתמשך כשזה מגיע לכתיבה. אבל אולי כיוון שאצלי באמת אין רעיון מסודר, בניגוד לאנשים אחרים... אין לי מושג...

בונוס: כאשר מקדם העלילה והדמות הראשית הם לא אותו אחד

כפי שדנו קודם, גם מקרה כזה אפשרי. במקרה כזה, הריכוז של התנהלות הסיפור במהלך הסיפור צריכה להיות לטובת הדמות הראשית, שכן בכל זאת, מרכז העלילה בה. עם זאת, דווקא המניע של מקדם העלילה צריך להיות חזק יותר. לגבי העבר. ובכן... תלוי בסוג העלילה.

כיצד לייחד דמות?

בהמשך לפוסט יצירת דמויות והצגת כמה דמויות במקביל בעקבות סרטון על קביעת הסצנה (תרגום שלי: ל-setting the scnee) מאת ג'נה מורסי (הסרטון העלה נקודות שונות שלא אעסוק בהן (כי אני מנסה להיות מקורית), בקבוצת הכותבים בה אני חברה עלתה השאלה: איך אני מייחד דמות?

יש את האנשים המעצבנים שזה בא להם בקלות יחסית (היי, שלום, נעים להכיר), אבל יש את אלה ש... צריכים עזרה. אז בשביל מה אנחנו פה אם לא לעזור לאנשים? עכשיו השאלה מי יעזור לי לעזור לכם....

אז... אחרי שיצרנו דמות באמצעות הפוסט המוזכר לעיל (או בלעדיו), עלינו להביא כמה דברים בחשבון:

גיל
בת כמה הדמות? האם היא צעירה ומרגישה שהיא מוכנה לטרוף את העולם? האם היא מבוגרת ומלאת ניסיון חיים? האם היא מלאת מרץ (לא שבלתי אפשרי להיות בעלי מרץ בגיל מבוגר, אבל ככל שמתבגרים, למרץ יש נטייה לרדת).

מגדר
האם הדמות של גבר או אישה (מבחינת מין)? האם יש היא בעלת אופי "גברי" יותר או "נשי" יותר? כמובן שאם זו אישה מותר לה לשחק כדורגל ואם זה גבר מותר לו להתעניין באופנה, אבל אתם צריכים לנסות לחשוב לאיזה כיוון הדמות נוטה. לעיתים, ייתכן שבתכונות מסויימת תהיה נטייה לכיוון "גברי" ובאחרות לכיוון "נשי". כך למשל, מישהי יכולה לאהוב מאוד קניות (מאפיין "נשי") אבל ללכת למכון כמו מטורפת (מאפיין "גברי").

נכון, החלוקה למאפיינים גבריים או נשיים היא יותר תפיסתית מאשר מוכחת מדעית, אבל כאשר המאפיין סותר את המגדר (ואת המין לפעמים), אתם בהחלט עלולים למצוא אנשים מרימים גבה. אין רע בזה, אבל זה חלק בלתי נפרד מהסיפור.

סטטוס בחיים
טוב, כמובן שסטטוס וגיל לא פעם הולכים יד ביד. עד גיל 6 אנחנו בגן, משם עד 18 בתיכון, צבא, לימודים, עבודה... ובכל זאת, הולך להיות הבדל בין בחור בן 21 שרק סיים צבא לבין בחור בן 21 שעכשיו סיים את התואר שלו. מן הסתם זה תלוי בעוד דברים, אבל זה גם עניין. כמובן, שגם סוגים שונים של עבודה/לימודים מתאימים לאנשים שונים. לרב אדם שלא סובל אנשים, לא הולך להיות פסיכולוג או רופא. אדם שמפחד לקחת סיכונים לא יקח עבודה מסוכנת (פיזית או כלכלית) וכו'.

סטטוס נוסף שיש לקחת בחשבון הוא משפחה. האם הוא נשוי? גרוש? אלמן? האם אלה נישואים בריאים? האם זה זוג בגיל התיכון שהתחתן? האם יש לו ילדים? איזה מן הורה הוא?

ואיך לא: סטטוס כלכלי. האם הוא חי מהיד לפה או ירש מיליונים מההורים? כמובן שיש אנשים באמצע, אבל כל אלה משפיעים.

סביבה
סביבה יכולה לכלול הרבה דברים: עבודה/בית ספר, שכונה/עיר/מדינה, משפחה. כיצד כל הגורמים האלה מעצבים את האדם להיות מי שהוא? האם הוא חי בשכונת פשע? האם הוא חי בשכונה של מיעוטים? האם העבודה שלו בעלת משמעת נוקשה? האם המשפחה שלו מלאת מריבות? האם לסביבה שלו יש יחס מסויים כלפיו (אוהד או חיובי)?

עבר
אילו דברים בעבר משפיעים על חייו היום? אהבה נכזבת? האם הוא נפצע בקרב או בתאונה? האם הוא חווה חוויה בילדותו שממנה קשה לו להתאושש עד היום?

תכונות אופי
יש תכונות אופי עם השפעה יותר דומיננטית על האישיות מאחרות. מאחר כרוני? הבוסים שלו ישנאו אותו, החברים והמשפחה שלו יכעסו עליו, אך לא די בזה כדי לעצב את האישיות. סמכותיות? טובה למקום העבודה, האם היא רלוונטית בהכרח עם חברים? אם יש מישהו יותר דומיננטי, יתכן שהסמכותיות תאבד מהשפעתה.

כמו כן, יש תכונות שהולכות יחד: מופנמות לא פעם הולכת עם ביישנות, שקדנות לא פעם מלווה בחריצות.

מערכות יחסים
מערכות היחסים ממש לא חייבות להיות רומנטיות. לא פעם, מערכות יחסים עם אנשים שונים מוציאה צדדים שונים מהאדם. מה שתעזו להגיד להורים אולי לא תעזו לומר לחברים ולהפך. אתה  מורה יתנהג בשונה עם תלמיד ועם המנהל שלו. ייתכן שבמקומות חדשים אדם ביישן ועם חברים שלו הוא דווקא פתוח.

צורת דיבור
כל אחד מדבר אחרת: האם היא מדבר הרבה או מעט? מהר או לאט? האם הוא שוכח מילים? האם יש לדמות סלנג בשפה או לא?  נכון שיש מבוגרים שמשתמשים בסלנג, אבל שימו לב שהם משתמשים בפחות ביטויים. האם יש לה ניסיון חיים? האם היא משתמשת במילים גסות?

בנוסף, לאנשים שונים יש נטייה לחזור על מילים מסויימות יותר מאחרות. ולא, אני לא מדברת על המילות הרגילים כמו "אני" או המכה של השנים האחרונות "כאילו". לא פעם מדובר במילות סלנג כלשהן: פגז, סחתיין, מה שתגיד. האם הם פונים למישהו (או לקבוצה מסויימת) באופן מיוחד? האם הדמות קוראת לכל המכרים הקרובים "כפרה"? האם היא עולה חדשה וניתן לא פעם למצוא ביטויים משפת המוצא שמשתרבבות בדיבור? לא פעם בשפה האנגלית (אבל לא רק) ניתן למשל למצוא את הכינוי "איש זקן" (old man) ככינוי לאבא. בארץ לא משתמשים בביטוי הזה... וטוב שכך. האם היא נוטה להשתמש במר/גברת (עוד משהו שלא מאפיין את הארץ)?  כמה צורת הדיבור שלה משתנה בהתאם לסביבה שלה?

לצורך דוגמאות, כיוון שכרגע יותר קשה לי לזכור מכלול של דמויות אחרות שקראתי עליהם, נלך על אחת הדמויות המרכזיות בסיפור שאני כותבת: קילגן.

• גיל (28): צעיר בסך הכל, אך כבר מתחיל להרגיש את הגיל. מרגיש שיש לו די ניסיון, במיוחד לעומת הדמויות הצעירות ממנו בלפחות חמש שנים. 
• מגדר (גבר): אין לי מה להוסיף מדי, אין לו מאפיינים "נשיים" מדי, אבל אנחנו נגיע לזה אחר כך.
• סטטוס בחיים: נמצא במחתרת במדינה שלו, חשד תחת עינם המשגיחה של ממלכת בוהו (חסר אונים לעיתים, מרגיש שמתייחסים אליו כאל ילד). ללא מערכת יחסים כלשהי על אף שהוא כמעט 28, מה שהופך אותו למכור לצבא כביכול.
• סביבה: קילגן הגיע מממלכה שמושפעת מאירופה של העבר, אז אתם יכולים להעלות על הדעת שדברים כמו מיניות נזילה פחות באים בחשבון שם. העולם שלו מתחלק לשניים: גברים ונשים. ואצלו שחור זה בהחלט לא צבע חגיגי.
• עבר: חייל ששירת את ארצו (מרגיש מחוייב לארצו), אהבה נכזבת (היא עדיין רודפת אותו), אח בכור לתאומים (דוגמה לאיך חיי משפחה אמורים להיות)
• תכונות אופי: הבחור אימפוליסיבי וזה מסבך אותו בהמון צרות. מצד שני, כשהוא לא חושד או כועס על חצי עולם, הוא מנסה כמיטב יכולתו להכנס לתפקיד האח הגדול מול הצעירים ממנו.
• מערכות יחסים: קילגן מתאים את ההתנהלות שלו, במיוחד בהתחלה, בהתאם לדמות איתה הוא מתמודד. כך למשל, עם המלכה הוא רשמי, אף שהוא לא מעלה בדעתו כמעט להיות רשמי מול מי מהנסיכים. 

עוד דוגמה (הפעם בת): למריה

• גיל (25): אף שהיא מתנהגת כאילו היא כל החיים לפניה, למעשה היא די מאחור: עד לא מזמן גרה עם ההורים, אין בין זוג (ההתייחסות הינה לעולם ממנו היא באה, ולא לעולם פה).
• מגדר (אישה): תשאלו את הקימורים שלה, היא בהחלט אישה. עם זאת היא דומיננטית, עומדת על שלה ו... הפיוז שלה קצר.
• סביבה: לא הרבה ידוע על הסביבה שלה, למעשה, מעצם היותה דמות משנית. אנחנו רק יודעים שעד לא מזמן חיה עם ההורים, ושהיא רוצה להיות קוסמת מים מוצלחת כדי להיות בעלת כוחות ריפוי.
• עבר: היא מחליטה לנסות עם קילגן אחרי דחייה מחפירה.
• תכונות אופי: לא פעם, אנחנו מוצאים אותה כועסת. כאילו אי אפשר למצוא אותה רגועה.
• מערכות יחסיםן: חברה של אנקרה וקיימת הערכה בין השתיים. שונאת את סייבק ורבה איתו כל חצי דקה. ועם קילגן... טוב, בואו נגיד שמשתנה. 

יצירת דמויות והצגת כמה דמויות במקביל

טוב, חוץ מזה ששתי הבעיות עוסקות בדמויות... אין ביניהן קשר. אבל אנחנו רוצים פוסט של יותר מעשר שורות, נכון?

יצירת דמויות בעל אופי שונה
יש את המרגיזים האלה, שברגע שהוחלט מה תפקיד הדמות, הם יודעים מה הולך להיות האופי שלה פחות או יותר (נעים להכיר, אני מהמרגיזים האלה). אבל אני מניחה שזה לא בא לכולם באותה קלות... (חי חי חי)

המחשבה הראשונה היא.. איזה תפקיד הוא מגלם. המחשבה השנייה היא אילו תכונות כדאי שיהיו לו בהתחשב בתפקיד הזה. כמובן, שאם יש מספר אנשים בעלי אותו תפקיד, זה לא אומר שלכולם צריך להיות אותו אופי. למשל, אם 5 אנשים יוצאים למסע יחד, גם נניח שחמישתם גברים (או נשים), עדיין, לא ייתכן שלכולם יהיה אופי זהה. אלא אם כולם רובוטים.

בואו נלך על דוגמה: אנחנו רוצים אצלנו מישהו שיהיה בתפקיד הנסיך. איזה נסיך זה יהיה? הרי יכול להיות יותר מסוג אחד של נסיך: הנסיך המפונק, הנסיך המרדן, הנסיך האומלל, הנסיך האידיאליסט. למרות שלכולם אותו תפקיד, לכל אחד מהם יש מאפיין דומיננטי שונה לחלוטין. נניח למשל, שבחרתם בנסיך המרדן. עכשיו, שאלו את עצמכם: במה הוא מורד? למה הוא מורד? כיצד הוא מתכנן לשנות את זה?

למה הוא מורד: אם למשל, הוא מוחה נגד אופי ניהול הממלכה, כנראה זה שאומר שיש לו חוש צדק מפותח. אם הוא מורד נגד החובה להתחתן, כנראה שהוא בחור שמעדיף חופש ולא כל כך אוהב להקשיב למוסכמות. אם הוא מורד מול החובה לשבת וללמוד כל היום, הוא יכול להיות עצלן או הרפתקן. אם הוא מורד נגד החובה ללמוד את אומנות הלחימה, אולי הוא פציפיסט או נגד מלחמה באופן כללי.

רואים לאן אני חותרת? בהתאם לתפקיד, אפשר לאט לאט לבנות הלאה.

בואו נגיד שהחלטנו שהנסיך המרדן שלנו פשוט עצלן. תכונה קשה הבאתי לכם, הא? אתגר, חבר'ה, אתגר! אילו תכונות נוספות היינו מצפים מאדם כזה (לצורך העניין, לא משנה אם הן סיבה או תוצאה)?

תלותי: לא מסוגל להתנהג ברשות עצמו.
כפוי טובה: הוא פשוט מורגל בחיים הטובים, ולא מוצא סיבה להתאמץ בשבילם. וכשעושים בשבילו משהו, זה מובן מאליו.
חוסר בטחון עצמי (לא בדיוק תכונה, יודעת): אולי העצלות היא למעשה התגלמות הפחד שלו להפוך למלך לא מוצלח יום אחד?
קושי בלמידה/התנהלות כללית איטית: כיוון שהכל הולך לו כל כך לאט, כבר אין לו חשק לעשות שום דבר.

אתם מבינים שבזאת לנסיך שלכם יש בסך הכל שתי תכונות, אבל עם זאת, יש לו כבר כיוון מאוד ברור?! כל שנותר, הוא לחשוב על תכונות נלוות. אם הוא תלותי, הוא עלול להיות גם ילדותי. אם הוא כפוי טובה, יכול להיות שהוא נוטה לכעוס. אם הוא חסר בטחון, יכול להיות שהוא שתקן. אם יש לו קושי בלמידה, אולי הוא חי באמונה שכל יכולת היא תוצאה של כשרון מולד ואין לו שום יכולת לשפר אותה?

לאט לאט, מתגלגלות עוד ועוד תכונות. כמובן, יכול להיות שיהיו תכונות שתאלצו להכניס למרות שהן לא בהכרח מתקשרות לתכונה אחרת (למשל, יתכן שהנסיך כפוי הטובה דווקא מאוד חכם), או שלחילופין, תחפשו תכונה שלא תתאים לתכונה אחרת שלו (מה עם דווקא הנסיך התלותי הוא החכם?!). יותר תכונות סותרות, יהפכו אותו לדמות יותר עגולה.

יש לכם כמה נסיכים? כל שעליכם לעשות, הוא לחזור לשלב השני, של בחירת תת תפקיד (למשל, הפעם, תבחרו בנסיך המרדן). .

וכשם שלנסיכים יכולים להיות כמה תתי סוגים, כך לתפקידים רבים אחרים: ההרפתקן, המכשף, המאפיונר, איש העסקים וכו'. אבל גם בהחלט יכול להיות שאין לכם איזו דמות סטראוטיפית שכזו. אולי יש לה תפקיד שונה במהותו. או שאין לה תפקיד בכלל. הפעם, פשוט לכו ישר לשאלה מהי המטרה. למרות שאני מאמינה שכן תמצאו תפקיד. בהצלחה!

הצגת יותר מדי דמויות בבת אחת
כאשר רוצים להציג שתי דמויות ביחד, אפשר. כאשר רוצים להציג יותר מדי דמויות... זה קשה. אם אלה דמויות משניות שלא דורשות פירוט יתר, ניחא. אבל מה קורה אם כולן חשובות?

נסו קודם להתחיל בתיאור כללי: הנמוך, הצעירה, הבלונדיני, הרזה, השזופה. את התיאורים הקצרים האלה, תנו בזמן הצגת כולם. לכל אחד תנו מאפיין אחד (כדאי שלא כולם יהיו מאופיינים על ידי אותו סוג מאפיין, למשל שיער). זוהי למעשה ההבחנה הראשונה של גיבור הספר בין הדמויות. זה גם קורה במציאות. אתם לא ישר מבחינים בכל ההבדלים בין כולם, אלא בהבדלים מרכזיים. עם זאת, ניתן להשתמש בשיטה זו גם במקרה של מספר יודע כל, על מנת להקל על הקורא.

בשלב השני, הדמויות ידברו. כנראה יציגו את עצמן, אבל יכול להיות גם כל דבר אחר. זו ההזדמנות שלכם לפרט בתיאור שלהם קצת יותר. עדיין, נסו לא לזרוק שלוש פסקאות של תיאורים לכל אחד. יכול להיות שגם יהיה אחד שלא ידבר, ועדיין, ניתן לתארו. אפשר לומר שהדמות הבחינה בבחור/ה השתקן/ית ואז לכלול גם תיאור.