טיפים לעריכה מעורכת מקצועית

אף שאני אוהבת לומר לעצמי שיש לי חוש לעריכה, בסופו של יום... אני לא באמת עושה את זה למחייתי. יש אנשים שכן. אז... אני ארשה לאחת כזו לתת לכם טיפים שאני... בחיים לא הייתי אפילו חושבת עליהם, יש פחות טיפים כללים ויותר טיפים מותאמים אישית לכל סיפור. אז.... קבלו את אלן ברוק (Ellen Brock) שמספר תעל השיטה שלה לאיך עורכים ספרים.

וכן, אתם יכולים פשוט ללכת ולצפות בסרטון. אני לא אכעס, בשביל זה הוא כאן (ובשביל הקרדיט). אבל אם בכל זאת בא לכם תקציר... הגעתם למקום הנכון! נתחיל...

מה המטרה של העריכה מהסוג שהיא מציעה?

אחד הדברים הוא לחסוך זמן. איך, אתם שואלים? בכך שלא תתקנו מעכשיו את כל הדברים הקטנים שמפריעים לכם. אני לא אומרת שאם אתם רואים שרשמתם "עכשו" במקום "עכשיו" אסור לשנות את זה ולא משנה מה. אבל.. מבחינת העלילה, נסו להימנע מזה בשלב הראשון. למה? היא אומרת שזה מבזבז זמן יקר, וזו לא המטרה שלנו בחיים, נכון?

ואולי אתם יודעים להצביע על הדברים המדויקים שמפריעים לכם (תספרו לי איך אתם עושים את זה). אנחנו נגיע, לזה, אני מבטיחה. אבל לפני שנתחיל להשמיד הכל... יש כמה שלבים קודם. אבל אל תדאגו, אנחנו אוטוטו מגיעים בדיוק לזה.

ועוד עניין... לפעמים אנחנו צריכים להסתכל על התמונה הגדולה עוד לפני שאנחנו קוראים את כל הספר על בוריו. אתם מסוגלים, אני מאמינה בכם D: 

לפני שנתחיל בתהליך העריכה יש לזכור בשביל מי אתם כותבים. קודם, ודבר ראשון, לפני כולם, בשביל עצמכם. ואם אתם לא מרוצים... אז בשביל מה אתם עובדים קשה כל כך? אז בסדר, בטיוטות הראשונות אתם לא הכי מרוצים, אבל בסוף, אחרי כמה טיוטות, אתם אלה שאמורים להיות מרוצים בסוף. את הרצון שאחרים יהיו מרוצים בסוף תשאירו לג'יי קיי רולינג.

אז מה עושים?

לוקחים דף (אמיתי או וירטואלי) ועושים כותרת "הסיפור שלי" או שם הסיפור (זה אופציונלי, אבל תבינו אחר כך למה). את מה שנשאר מהדף מחלקים אותו לשלושה: אהבתי, שנאתי, לא אכפת לי. לרשימה הזו אין צורך להכניס את תיאור השולחן שמופיע פעם אחת בכל הספר, אלא דברים שחוזרים על עצמם: נושאים (Themes) דמות ראשיות, דמויות משניות שחוזרות הרבה, קשת דמות/התפתחות דמות, סיפור רקע, עלילה ראשית, עלילות משנה, התמונה הגדולה, נקודות מרכזיות בעלילה, דברים חשובים (פוליטיקה, קסם, תרבות)

אגב, כשזה מגיע לדמויות, הכוונה בלשנוא היא לא שזו דמות בלתי נסבלת אלא שזו דמות שטוחה (אין לה מספיק תוכן) או שההתנהגות שלה לא עקבית או לא הגיונית לעלילה.

אבל לפני שאתם מתחילים לעבור דמות דמות ולחשוב על זה... קודם כל תגידו מה קופץ לכם לראש. בואו ניקח דוגמה סתמית (אני באמת לא מצליחה לחשוב על משהו שאני ממש שונאת בסיפורים שלי).

אהבתם את הדמות הראשית, שנאתם את החבר הכי טוב שלו ולא היה הכי אכפת להם מעלילת המשנה הרומנטית.

אחרי שחשבתם על כל הדברים שקופצים לכם לראש בלי עזרה מיוחדת, מרקרו אותם. עכשיו, תעברו לאט לאטאת כל השאר, עם הספר או בלעדיו (כלומר, עשו לעצמכם ממש רשימה של דמויות, עלילות וכו')

כל הכבוד! עכשיו מתחת לטבלה, תוסיפי כותרת חדשה "לא נכנס" ושם תרשמו את כל הדברים שמאוד רציתם שיכנסו אבל לא נכנסו בסוף. זה לא משנה אם זה חשוב או לא, תרשמו הכל.

עכשיו אתם יודעים מה אתם רוצים להשאיר/להכניס וממה אתם ממש רוצים להיפטר. יכול מאוד לעזור כאשר באותה סצנה/דמות אתם צריכים לבחור בין שתי אופציות (למשל: מה היה קורה עם דמות הייתה גלויה לעומת מה היה קורה עם דמות הייתה בישנית ולא מספרת).

כמו כן, תדעו במה להשתפר להבא. אם גיליתם שיש לכם בעיה עם כמה דמויות משניות, אולי זה אומר עליכם משהו. לא שאתם כותבים גרועים, חלילה, אבל... שזה בהחלט משהו שאתם יכולים לשפר.

כמו כן, תצליחו להבין אילו דברים שמתם בספר בשביל לחבר קצוות. למה הכוונה? רציתם לחבר בין אירוע א' לאירוע ב'. אז סתם רשמתם סצנה חסרת משמעות (מודה, עשיתי את זה. וגם מודה, לא הורדתי את זה). עכשיו אתם צריכים לשאול את עצמכם... איך אפשר לתקן את זה? איך אפשר לעשות את זה טוב יותר? 

ודבר אחרון חביב... תבינו איפה הלכתם לאיבוד. זאת בהנחה שידעתם לאן אתם הולכים, משהו שאני באמת לא יכולה להגיד על עצמי. אבל אם אתם כן, אז... מזל טוב!

עכשיו, אחרי שעברנו על מה אתם אוהבים, שונאים או שלא באמת אכפת לכם וגם מה שלא הכנסתם. אתם יכולים לסכם לעצמכם מה נמצא בלב הסיפור שלכם.. נסו לרשום בפסקה מה גרם לכם לכתוב את הסיפור ומה הערך שלו מבחינתכם. מה רציתם להשיג? (לא באמת חייב להיות עמוק. זה יכול להיות אפילו "כי זה רעיון מגניב!" ). שורה תחתונה, למה אתם רוצים לכתוב את הסיפור (בהנחה שמטרת העל שלכם היא לא פשוט להיות מפורסמים ועשירים, הסוף).

הסיבה לכתיבת הסיפור הנוכחי שאני כותבת (לא פורסם): קראתי ספר, הסוף שלו נורא עצבן אותי, אז החלטתי לכתוב סיפור חדש עם סוף אחר. מאוד עמוק, אני יודעת.

עכשיו מכשאתם יודעים מה אתם אוהבים ומה פחות, תחשבו לעצמכם: אילו מהדברים שאתם שונאים או אפילו לא אכפת לכם לא הולמים את את הדברים שאתם אוהבים או לחלופין, הפסקה הקצרה שרשמתם לעצמכם? איך אפשר לשנות את זה ככה שיתאים?

דוגמה (אתם אוהבים לעשות לי חיים קשים): בגרסה הראשונה של זר בממלכה חדשה/שלי, קילגן ולמריה היו אמורים להיות זוג. אמנם החלטתי על זה באמצע הטיוטה ולא בסוף שלה, אבל הבנתי ש... אני לא אוהבת את הרעיון שבסופו של דבר אחד מהם יעזוב את הממלכה שהוא בא ממנה. המטרה הראשונית של הסיפור היה שקילגן יכנס לממלכה האחרת ויצא ממנה בגפו. פתאום, הוספתה של למריה כמושא אהבתו הרסה את זה. אז החלטתי אמנם לא להעיף אותה מהספר קיבינימט (כי בכל זאת, היא תרמה לי להתקדמות העלילתית), אבל... תפקידה בתור האהובה של קילגן נזנח. למה? כי זה לא התאים עם הרעיון הראשוני.

שלא תגידו אחר כך שאני לא עובדת קשה בשבילכם.

השלב הבא... לחשוב על פתרונות (בין אם אתם מתים להעיף את זה כבר ובין אם אתם חושבים שאפשר לשפר). אתם יכולים אפילו לעשות איזה משהו שפשוט נותן לכם כיוון לרעיון. לאחר מכן, תחשבו אילו דברים אתם רוצים להכחיד מהספר (אם תרצו, תרשמו לכם). אם יש דברים שיש לכם, 

ו... זהו  לה יש את הסרטון המלא. אם אתם רוצים טיפים... אני קיימת. אני מבטיחה שאני לא רוצחת אף אחד. לרב.

עריכה עצמאית

אני מניחה שהכותרת די מסבירה את עצמה אז... בואו נגלוש לתכלס.

סיימתם את הספר? הידד! אבל חכו רגע! הוא עדיין לא מוכן לפרסום, בין אם זה באינטרנט ובוודאי אם מדובר בפרסום ספר לכל דבר. קודם כל אתם צריכים לעבור על כל הספר מההתחלה לבד.

בחירה שלכם, אבל יש כאלה שאומרים שכדאי לחכות כמה זמן מאז הכתיבה עד העריכה. ככה הכל לא מקובע מדי בראש.

אז.. הנה כמה דברים לשים אליהם בזמן העריכה

היגיון ביחס לדמות ולסיטואציה
ציינתי כבר, אבל למי אכפת, אפשר שוב.

גבר חיזר אחרי אישה מסוימת תקופת מה, אפילו שהיא הייתה ביחסים עם גבר אחר, אך הוא היה מוכן לחכות. אחרי שסוף סוף היא מבינה שהיא אוהבת את הבחור שחיזר אחריה, והשניים הופכים לזוג באופן רשמי, היא מחליטה לדבר עם מי שהיה בן הזוג שלה עד כה. בן הזוג שלה לשעבר מנשק אותה, והגבר המחזר רואה את הנשיקה. אחרי הנשיקה, היא ובן הזוג לשעבר מחליטים על פרידה הדדית.

האישה הולכת לחפש את בן הזוג הנוכחי. לאיזו תגובה הייתם מצפים ממנו ברגע שהיא רואה אותה?

הייתי מצפה שיכעס, שירגיש נבגד. לא יודעת, אולי אני טועה, אבל אני ממש לא אחשוב שזה הזמן האידיאלי להראות שהוא בעמדת כוח והוא יכול לכפות את עצמו עליה אחרי שכל הסיפור הוא עשה בדיוק ההפך.

אני מקווה שהדוגמה מספיק ברורה.

חפיפה למציאות
אני לא מתכוונת כמובן שאסור לכם לכתוב על אלפים, פיות, ערפדים, אנשי זאב וכל הדברים האלה. אבל... אם אתם לוקחים מאפיין אנושי קיים, כדאי שתצמדו למציאות.

האם לדמות שלכם יש מצב גופני מיוחד? זה יכול להיות רגישות למשהו, נכות, מחלה או חיווט נוירולוגי יוצא דופן (בעיות קשה וריכוז, למשל). אז כדאי שתעשו את המחקר שלכם בנושא, ואל תחרטטו מה שנראה לכם או הולך יופי עם העלילה.

אם יש לכם את המצב הזה, אתם בהחלט יכולים להתבסס על עצמכם, אבל כדאי שתחפשו מידע על עוד כמה אנשים בשביל לדעת התבטאות שונה (במקרה שרלוונטי, נכות אולי לא כל כך). אם אתם יודעים אנגלית, אתם יכולים פשוט לחפש את השאלה בגוגל, ולא פעם זה מפנה אתכם לאתר קוורה (quora). אגב, האתר קיים גם בעברית, אם כי אני מאמינה שיהיה לכם יותר קשה למצוא תשובות לשאלות שלכם. במידה ואתם רוצים לעבור לשאלה אחת המוצגת שם, אז או שתחפשו אותה בגוגל (העתק, הדבק), או שתרשמו לאתר. לא עולה כסף.

אם משהו חוזר על עצמו פעם אחת, תשקלו להוריד.

אל תזכירו משהו שאין לו מהות בהמשך

נראה לי הכותרת אומרת הכל, ובכל זאת.

אני לא מדברת על זה ששני אנשים מדברים, ומישהו אומר שהוא מת מפחד מנחשים אבל הוא לא פוגש נחש כל הספר. במילים אחרות, אני פחות נכנסת לתכנים שוליים של שיחות. אני מדברת יותר על מצבים שבהם אנחנו רוצים להוסיף פרט עלילה, בתקווה שיעזור לנו אחר כך, אבל בתכלס... לא נותן כלום. סתם נשמע מגניב, או אולי אפילו שכחנו אותו. וזה בסדר, אף אחד לא יירה לכם בראש אם כתבתם ואז אמרתם "אופסי, לא שמתי לב." אבל אם מדובר בפרט מאוד רציני, ואחר כך הוא לא יקבל גיבוי בעלילה... יתחילו הבעיות

הקוראים שלכם הם קוראי ספרים, לא קוראי מחשבות

הסיפור בנוי בצורה מושלמת וברורה בראש שלכם. אתם מעלים את זה על הכתב, ואז לא שמים לב... שמה שברור לכם... ממש לא ברור לקורא. לצעד הזה כדאי לקחת קוראי בטא. 

עריכה לשונית
נכון שזה כבר לא השלב הנכון בחייכם להפוך את העברית שלכם מלא משהו למעולה (במידה והיא כזו), אבל זה בהחלט זמן לא רע להתחיל לתרגל לתקן את הטעויות האלה להבא.

שימו לב לשגיאות כתיב/הקלדה, על פיסוק לא תקין, ניסוח לא ברור/מסורבל ו... כל הדברים שיגרמו לטקסט שלכם להיות פחות קריא למראית עין.

מומלץ בחום לעשות את זה אחרי השלבים האחרים, אבל אפשר גם לצידם.

רוצים להוסיף עוד דברים? שלחו!

שפה מליצית

שפה מליצית היא מה שנקרא בשפה פחות מליצית "שפה גבוהה" או משלב לשוני גבוה.

אז למי שזוכר, היה פוסט (וקורא בכלל) עברית שפה יפה שנגע ממש בקטנה בנושא של מגוון באוצר המילים. אז הבה נרחיב בנושא.

נכון, הדור הצעיר הרבה פחות מתעניין בשפה כזו ועל כן, הספרות המקורית והמתורגמת, נראית בהתאם. לרב איני מחזיקה גרסאות של ספר בשתי גרסאות רק בשביל להשוות ביניהן, אבל כך למשל הספר של שרלוק הולמס The Valley of fear, תורגם לעמק הפחד בתרגום משנת 2011. עכשיו תגידו לי "נו, אבל זה התרגום המדוייק, מה את רוצה?" נכון, אבל בתרגום ישן יותר (אני מאמינה משנות ה-80, אין לי אותו בבית כדי לבדוק, בניגוד לתרגום השני, וגם אין שנה באינטרנט), אותו ביטוי תורגם ל"גיא צלמוות". אם תשאלו אותי, התרגום הזה עדיף. קודם כל, גיא ועמק זה אותו דבר. אבל גיא צלמוות הוא מקום המעורר אימה, גם אם אין לצורך העניין קשר לעמקים כלשהם. כך נשמרה המהות המקורית, אבל בדרך הרבה יותר מעניינת. וחבר'ה, מכירים את הדרדסים, היצורים הכחולים האלה שחיים בתוך פטריות (או משהו דומה)? מישהו אי פעם תהה למקור שמם? מי שתרגם את השם הזה אמנם אמר שמדובר בשילוב של דקדק (ילד, תינוק) לקונדס אבל יש עוד עניין קטנטן. הוא לא המציא את המילה הזו, היא הייתה קיימת עוד קודם. הדרדסים המקוריים (שגם אותם, אגב, ניתן למצוא בתרגום הישן המאוזכר לעיל), הם פשוט מילה לנרדפת לנעלי בית או סנדל.

למה לי שפה מליצית?

קודם כל, כי אין מה לעשות, זה נראה מקצועי יותר. ולפני שתגידו לי שהכתיבה שלי לא כזו... האמת? פעם הכתיבה שלי הייתה יותר יפה. אבל אני גם מאמינה במשלב לשוני במקום המתאים, ולא בהכרח בכל מקום. עוד עניין, זה שהשפה המליצית יכולה לגרום לכם פחות לחזור על ביטויים כמו גם לגרום להבדלים גדולים יותר בצורת ההתבטאות של דמויות (מה שנקרא "קול" באנגלית). כך למשל, נער בגיל העשרה של המאה ה-21 ישתמש בהמון סלנג, איש פשוט מהמאה ה-18 יכול להיות עם משלב לשוני גבוה יחסית כיוון שזו שפה מיושנת ולמלך בכלל תהיה שפה מליצית.

מתי כדאי להשתמש בה?

כמובן, שהשפה המליצית צריכה להיות בהתאם לקהל היעד שלכם. אם מדובר בילדים בני 13, כדאי לחשוב פעמים לפני ששמים כל מיני ביטויים מפוצצים. בסיפורים על אצילים, בני מלוכה או אפילו היסטוריים, כנראה שיש לה יותר מקום מאשר משהו בן זממנו או עתידי.

כיצד משתמשים בשפה מליצית?

קודם כל, צריך שתהיה מודעות לזה. את החלק הזה, כבר כיסינו. אבל בינינו? אתם יכולים לכתוב את הסיפור כולו בשפה רגילה ואחר כך לעשות לו שפצורים. גם אם המשלב הלשוני לא יהיה במיטבו בטיוטה הראשונה, זה לא אבוד.

בואו נעשה תרגיל יחד. הנה המקור (שאותו ניסיתי יחסית לכתוב בשפה מליצית)

אם נתעלם מהשם הבלתי נסבל שלי, החיים שלי היו יפים. היה לי אח שהיה צעיר ממני בשלוש שנים, מרטין, בונבוניירה של ממש. כן, היה. אנחנו עוד נחזור לזה. היו לי ידידים וידידות רבים בינות האצולה. הייתי נהנית לרכב מדי יום ביומו על סוסתי יחד עם אחי, למורת רוחם של הוריי ולשמחתו הרבה של מרטין שזו הייתה הפעם היחידה ביום שבה הרגיש שהוא חופשי כציפור. לא די היה שהשגיחו עליו בלי הרף, אך גם ללא זה, היה לו קשה להתקדם עם רגלו היחידה. כל צעד ושעל היה צריך לדדות עם מקל הליכה.

כך זה היה נראה לו השקעתי קצת יותר

בהתעלם משמי הכעור, חיי היו רווי חדווה. מרטין, אחי הצעיר ממני בשלוש שנים, היה שובה לב. אכן, היה. בהמשך נדון על כך. רעיי ורעותיי בינות האצולה היו רבים. הייתי מנעימה את זמני ברכיבה יום יומית על סוסתי לצידו של אחי, למורת רוחם של הוריי ולשמחתו של מרטין, אשר עבודו הייתה זו הפעם היחידה ביממה בה חש חופשי כמו הרוח. לא היה די בהשגחה הבלתי פוסקת לשלומו, ברם גם בלעדיה, הוא התקשה להתהלך עם רגלו היחידה, כל צעד ושל היה עליו לדוד בעזרת מקל הליכה.

על אף שמילים רבות הושמטו והוחלפו באחרות, השינוי במשמעות בא לידי ביטוי רק בשינוי מ"בלתי נסבל" לבין "כעור" (בעברית פשוטה: מכוער). השתיים לא מהוות מילים נרדפות (או אם נדייק, ביטויים נרדפים), אך ההרגשה הכללית נשארת כשהייתה. 

מוזמנים לעשות מצא את ההבדלים בין שני הקטעים, לפני שתמשיכו הלאה.

להלן, ההבדלים המרכזיים בין שני הקטעים:

1) שימוש בהטיות -השם שלי>שמי, החיים שלי>חיי.

2) המרה במילים נרדפות (ידידים וחברות,>רעים ורעות, אך>ברם).

3) שינוי סדר המשפט: היה לי אח שהיה צעיר ממני בשלוש שנים, מרטין...>מרטין, אחי הצעיר ממני בשלוש שנים...

4) שפה ציורית: חופשי כמו ציפור>חופשי כמו הרוח (אם כי בינינו? שניהם ציוריים).

נו,  אז באילו מהקטעים היא מרגישה יותר כמו מלכה? 

אם יש לכם שאלות או אפילו טיפים נוספים, לכו על זה. ניסיתי באמת להביא משהו על רגל אחת, בלי לתת מאתיים דוגמאות.

עריכות חיצוניות

מי? מה? מו? למה? וכמה?

אז... בתור אחת שלא פרסמה כלום... גם אני, כמוכם, מקלטת רק דברים מהאינטרנט. כי... אפס ניסיון. אבל למה שלא נדבר על זה בכל זאת?

ב"עריכה חיצונית" הכוונה היא עריכה שלא נעשתה על ידכם, אלא על ידי מישהו אחר. אולי לא תקנו לכם בפועל את הטעויות, אבל קיבלתם הערות שעליכם לשקול אם לשנות.

גם למי שלא שמע על עורכי ספרים, ודאי שמע על המושג עורך לשוני. עורך לשוני מופיע גם בסדרות טלוויזיה ועיתונים. הוא פשוט כל כך קטן שאתם לא רואים אותו. אבל ברצינות, הוא מופיע בקרדיטים של תוכניות ולגבי העיתון... אני מניחה שזה רשום איפשהו, אף פעם לא התעמקתי בנושא. אבל יכול להיות שסתם אמא שלכם ערכה לכם את העבודות בתיכון בימי היסודי או משהו כזה. ואתם בטח יודעים

אכן, יש עריכה לשונית גם בספרים, רק שבניגוד לטלוויזיה ולעיתון.... זו ממש לא העריכה היחידה. אבל... נתחיל בקטן.

עריכה לשונית
למקרה שהגעתם עד הלום ואין לכם מושג מה זה עריכה לשונית... לא, זה ממש לא כולל ניתוחים של הלשון שלכם, אז אתם יכולים לנשום לרווחה. אחרי שנרגעתם (כי אני בטוחה לחלוטין שהייתם צריכים את ההבהרה הזו), במה מדובר באמת? באותה מידה, יכלו לקרוא לזה עריכה שפתית: שגיאות כתיב, שגיאות הקלדה, שגיאות תחביר, שגיאות פיסוק ולעיתים אף תיקון ניסוח. לעריכה הזו אין כל השפעה על תוכן הספר. ולכן... כדאי אולי לעשות אותה בסוף, אם כי לעיתים ניתן לשלב אותה עם עריכות נוספות.

עריכה עניינית ועריכה ספרותית
אז מתברר, שמכאן, יש חלוקה לשניים. אם אתם כותבים ספר עיון, ממש לא ברור לי מה אתם עושים פה, אבל... לשם כך אתם זקוקים לעריכה עניינית, או כך לפחות קוראים לזה לפי ויקיפדיה. לבת הדודה שלה מתחום הסיפורת קוראים עריכה ספרותית. למרות שלרב מדובר בשני עורכים שונים, המטרה שלהם זהה. עליהם למצוא מה להוריד, לשנות או להוסיף לספר שלכם על מנת שיהיה טוב יותר. במקרה של ספר עיוני זה יכול להיות חלוקה לפרקים, הרחבת דיון ו... עוד כל מיני נושאים שאני לא מבינה בהם, לכו תשאלו את העורך שלכם. אבל בסופו של דבר... בסיס הספר לא משתנה. אצל עורך ספרותי לעומת זאת.... אתם יכולים למצוא את עצמכם בשינויים לא קטנים גם בדמויות שלכם או בנקודות מפתח בסיפור. כמובן שלא כל המטרה שלו היא לשנות את העלילה, אלא גם על אופי הצגת הדברים (הוספת/החסרת תיאורים, שימוש במילים נרדפות).

אז... העריכה הלשונית לא הפחידה אתכם (והבדיחה שלי גם כנראה לא הצחיקה אתכם), אבל לפחות חלקכם נרתעים בעקבות העריכה הספרותית. טוב, אולי לא עריכת הסגנון, אבל בהחלט עריכת התוכן. ואגב, לפעמים יש אנשים שאכן קוראים לעריכה זו עריכה תוכן. כי... הם לא מתעסקים בסגנון.

רגע, מישהו ישנה לי את העלילה? כן... ולא. קיים מיתוס שעורכי תוכן יכולים לשנות לחלוטין את תוכן הסיפור. אבל... אני די בטוחה שזה מיתוס. אם מדובר בהוצאה מסורתית, בשביל מה להם לקבל את הספר שלך בשביל לשנות הכל? זה לא הגיוני אפילו. כשזה מגיע לעורכים להוצאה עצמית... אתם יכולים להיות בטוחים שכל מה שהם שולחים להם הוא בגדר המלצה, אבל לא כדאי לדחות את הכל הסף, למרות כל העבודה שזה דורש. זה יכול להיות לפעמים דבר די שגורם לשינוי רציני כמו מעבר בין מגוף שלישי לגוף ראשון, מתן יותר או פחות דגש לעלילות משנה וכו'. למרות שאני חייבת לציין שקשה לי להאמין שבהוצאה מסורתית מישהו יכול להכריח אתכם לעשות משהו. אם אתם תוהים, אתם תמיד יכולים לשאול.

money, money, money
בחו"ל, אם השיקול שלכם הוא כלכלי, עדיף לכם ללכת להוצאה המסורתית. כי היא עולה לא עולה. לגבי הארץ... אתם צריכים להיות פנינה מיוחדת,כגון מאיר שלו, על מנת לפרסם בחינם. וגם אז, זה בא עם תנאים כגון זכויות בלעדיות על היצירה שלכם (להוצאת הספרים, למקרה ולא היה ברור).

השאלה היא כמובן: כמה? אני אקצר לך את כל האתרים שדנים בנושא: משתנה. שתי סוגי העריכות (לצורך העניין, אני מתייחסת גם לעריכה לשונית וגם לעריכה ספרותית כאחת). אגב, אלה מחירים של עריכה בהוצאות קטנות, כך שאיני יודעת לומר כמה עולה להוציא ספר בהוצאה גדולה או כמה עולה עורך עצמאי (שאינו חלק מאף הוצאה).

על עריכה לשונית קצת יותר קל לדבר... אבל לא בהרבה. עריכה לשונית תלויה במידה לא מועטה במספר המילים. כמובן, ספר של 100,000 מילים לעומת 200,000 לא יעלה אותו דבר. אבל... יש עוד משתנה חשוב שעלול להשפיע על המחיר: כמה עבודה יחסית יש לעורך. בואו נדמיין למשל שאתם מביאים את אותו סיפור פעמיים: פעם את הטיוטה הראשונה ופעם נוספת את הטיוטה השנייה לאחר שערכתם אותה עריכה לשונית בלבד. כיוון שהטיוטה הראשונה כוללת יותר שגיאות לשוניות, היא תעלה לכם יותר. כלומר: על אותו טקסט - יותר טעויות, פחות כסף בכיס שלכם.

לגבי עריכה ספרותית.... טוב, על זה יש פחות מידע. גם שם... ככל שזה ארוך יותר, זה עולה יותר. מודדים הן פה והן בעריכה לשונית לפי מה שנקרא גיליון דפוס. גיליון דפוס כולל 24,000 תווים (כולל רווחים). לצורך הדוגמה: הסיפור שלי באורך 86,160 עמודים. (כולל כותרות, אבל ניחא), זה יוצא כ-150 עמודים באריאל 11 (בערך, כי אני מורידה את הקצוות בסוף כל פרק) ו-449,018 (מעניין אם הכוכביות  שמציינות סוף סצנה גם אמורות להכנס לחישוב... נניח כרגע שכן). כרגע הספר עומד על 19 גיליונות דפוס. לצורך הנוחות, נעגל ל-20.  גיליון דפוס יכול לעלות 400 (סך הכל 8000 ש"ח) או 950 (19,000 ש"ח). אלא סתם תעריפים רנודמליים שמצאתי, אבל... אתם רואים לאן זה מתקדם. אם בא לכם למות כשאתם רואים את המספרים האלה, אתם לא לבד, תוסיפי גם אותי לרשימה.

קוראי בטא ומבקרי סופרים
זוכרים את נושא הבלוג הזה שבכלל לא בא לידי מיצוי? אז כן הוא חוזר! אפשר לומר... אז נכון, קוראי בטא לא יכולים להיות תחליף לאף אחד מהשניים. אבל הם בהחלט יכולים להתחיל לעזור לכם. קוראי בטא יכולים להבחין בכל מיני טעויות לשון, ואם אלה טעויות גורפות מספיק, גם לתקן אותם טרם הקבלה לעורך. למרות שאולי אם התוכן הם לא יעזרו לכם. אני לא יודעת אם יש הבדל בתשלומים בהתאם לרמת השינויים (אולי זה משתנה בין עורכים שונים).

אני חייב/ת?!
אני אסכם לכם את כל הסרטונים בנושא: כן. אם אתם לא יכולים, לכו להוצאה מסורתית או שתסתכנו בספר עם ביקורות גרועות. בחירה שלכם. ואגב, תעשו לעצמכם טובה: תעשו את העריכה הזו רק בסוף אחרי קוראי הבטא (אם יש לכם) ואחרי כל הטיוטות (כלומר, יהיו לכם טיוטות חדשות בעקבות כך, אבל רק כשאתם מרגישים שהספר גמור תעבירו הלאה).