בזאת אנחנו מתחילים סדרה בת שלושה פוסטים! אבל יש מצב שתמצאו את עצמכם נוטשים אחרי זה. אני אתן לכם לעבור את התהליך שאני עברתי *צחוק מרושע*.
בכל אופן, הפעם נדבר על מה שנקרא outline.
אז מה זה outline? זה למעשה הספר בראשי פרקים, או תקציר של הספר עם תרצו. ניתן לחלק את ה-outlines לשניים:
תכנון: ראשי פרקים שמטרתם לעזור בכתיבת הספר
תקצור: ראשי פרקים שמטרתם להציג את הסיפור לעיניכם בקצרה, בעיקר כדי למצוא חורים בעלילה.
כפי שניתן לנחש מהכותרת... נעסוק בתכנון! (מפתיע, נכון?)
כדאי לי?
טוב, כמובן שזה תלוי בכם, אבל לכולם הייתי מציעה תכנון בסיסי. למה הכוונה? כדאי שיהיה לכם התחלה וסוף לכל הפחות. מודה באשמה, הצלחתי לכתוב סיפור בלי לדעת מה הסוף שלו (50 עמודים A4), אבל על הסיפור האחד הזה שהצלחתי לסיים היו הרבה שלא סיימתי. והאמת שהיה גם אחד עם סוף שלא סיימתי כי... לא היה לי כוח (העצלות היא אויבו המר של הסופר... או של כל בעל מקצוע). כדאי להוסיף איזו נקודת תפנית כלשהי (נקודת שפל, נקודת משבר, נקודת אמצע וכו').
אז איך עושים את זה?!
ניסיתי בדיוק פעם אחת להשתמש בתכנון מוקדם מראש. את תוצאות הניסוי, תוכלו לראות בפוסט הבא. בכל אופן, אין חוקים ברורים כלשהם. העיקר שלכל סצנה יהיה מקום על מנת שיהיה רצף כלשהו.
באופן כללי, אפשר להסתכל על שני סוגים של תכנון:
תכנון כרונולוגי:
מה זאת אומרת כרונולוגי? ברור שהספר חייב להיות כרונולוגי! הספר חייב להיות כרונולוגי, התכנון שלו לא חייב להיות כזה. המשמעות של תכנון כרונולוגי הוא תכנון של סצנה אחרי סצנה, לראות איך דבר מוביל לדבר עד להגעה ליעד.
יתרונות: קל יותר לעקוב אחרי חורים בעלילה, הסצנות מסודרות בראש
חסרונות: מאפשר לכם פחות מעוף, כי אתם למעשה מקובעים באיזשהו ציר מסויים.
תכנון לא כרונולוגי:
תכנון לא כרונולוגי. יש לכם התחלה ויש לכם סוף, אבל בכל מה שקשור לאמצע... אתם עושים "סיעור מוחין" או בפשטות זריקת רעיונות רנודמלים. כשאתם מרגישים שיש לכם מספיק רעיונות כאלה, מסדרים אותם לפי סדר. אני בהחלט לא אתפלא אם תזדקקו להוסיף כמה דברים בין לבין.
יתרונות: אתם יכולים לעוף לכל כיוון שרק תרצו, אין קבעון.
:חסרונות: בהצלחה בסידור. יותר סביר שתמצאו שרעיונות מסויימים שלא מסתדרים לכם.
הנה ג'נה מורסי שמדגימה את שיטת הפתקים (היא לא היחידה שמשתמשת בה, אבל לא צריך 5 סרטונים על אותו דבר).
כרגיל, תקציר הסרטון:
אז קודם כל, צריך לחשוב על עלילה ודמויות. שזה למעשה התכנון הראשוני. רושמים את כל הרעיונות שיכולים לשמש את הסיפור שלכם. אחרי שחושבים שיש מספיק רעיונות, מחפשים נקודות מפנה או נקודות מעניינות ורושמים תקציר של הרעיון. כאמור, היא עושה את זה באמצעות פתקים, אך כעיקרון ניתן לעשות באמצעות קובץ וורד. עוברים על הקטעים אחד אחד וחושבים באיזה סדר למקם אותם. אם עשיתם את זה באמצעות פתקים, תעבירו לוורד (או כל קובץ אלקטרוני אחר). אם מראש עשיתם זה מראש, נחסך לכם. אחר כך, תאתרו דברים בעייתיים (יכול להיות משהו אינדיבידואלי כמו צורך בפירוט) כדי שתוכלו לתת להם קצת מחשבה מראש. אחר כך, חושבים אם יש דברים שאולי כדאי להוריד (או... להוסיף).
כאשר יש לכם רעיון חדש, נסו לחשוב איך ליישם אותו בתוך הספר שלכם.
אבל איך אני אדע מה מתאים לי?
לא תדעו עד שלא תנסו. מפתיע, נכון? על מנת להקל על חייכם לגבי התלבטות, אני אביא לכם שיטה שלא תשמעו עליה באף מקום אחר: שיטת התכנון הגמיש.
היא נקראת כך מכיוון שאתם למעשה בהתאם למצב בו אתם נמצאים, מחליפים בין שתי השיטות (כלומר, מגמישים את עצמכם).
תחילה, כרגיל, תכנון בסיסי.
אחרי שסיימנו איתו, הגיע הזמן לעבוד בשיטה הלא כרונולוגית.
יש לכם מספיק רעיונות לספר? מזל טוב! יש לכם ספר! (וקיבלתם את שנאתי הנצחית)
לא הצלחתם למצוא מספיק רעיונות או שאין לכם בכלל? תעברו לשיטה הכרנולוגית
טוב, אחרי שכתבתם כמה זמן בשיטה הכרונולוגית, צץ לכם רעיון שיתפוס מקום רק בהמשך? אין בעיה! חוזרים לתכנון הלא כרונולוגי ומנסים למקם דברים באמצעותו. ואחר כך... כשהכל מוכן, אפשר להמשיך כרגיל בתכנון הכרונולוגי.
אני מניחה שאפשר לקרוא לה שיטת הרמאים, כי בעצם... אתם נהנים משני העולמות. יכול להיות שתמשיכו עם גישה זו עד קץ כל הימים. יכול להיות שתבינו שאחת הגישות טובה לכם ולשנייה אין ערך מבחינתכם. כך או כך, אופציית ביניים שתעזור לכם לבנות את עצמכם יכולה לעזור למבולבלים שבכם.
כמובן, כל דרך שתבחרו היא בסדר, כל עוד היא נוחה לכם. יש גם תוכנה ייעודית לתכנון (טכנית היא ייעודית ל-outlines) שנקראת yWriter. מוזמנים לראות הסבר קצר עליה. למרות שאישית... ניסיתי להשתמש בה ומצאתי אותה די מייגעת. אבל, אולי לכם יהיה יותר נוח. בהחלט תוכנה קלה לתפעול, רק לדעתי לא הכי נוחה. אם יהיה ביקוש, אני אעשה סרטון על זה.
אבל מה עם התכנון הוא למעשה... מתכון לאסון?
חלק שני בסדרה
בכל אופן, הפעם נדבר על מה שנקרא outline.
אז מה זה outline? זה למעשה הספר בראשי פרקים, או תקציר של הספר עם תרצו. ניתן לחלק את ה-outlines לשניים:
תכנון: ראשי פרקים שמטרתם לעזור בכתיבת הספר
תקצור: ראשי פרקים שמטרתם להציג את הסיפור לעיניכם בקצרה, בעיקר כדי למצוא חורים בעלילה.
כפי שניתן לנחש מהכותרת... נעסוק בתכנון! (מפתיע, נכון?)
כדאי לי?
טוב, כמובן שזה תלוי בכם, אבל לכולם הייתי מציעה תכנון בסיסי. למה הכוונה? כדאי שיהיה לכם התחלה וסוף לכל הפחות. מודה באשמה, הצלחתי לכתוב סיפור בלי לדעת מה הסוף שלו (50 עמודים A4), אבל על הסיפור האחד הזה שהצלחתי לסיים היו הרבה שלא סיימתי. והאמת שהיה גם אחד עם סוף שלא סיימתי כי... לא היה לי כוח (העצלות היא אויבו המר של הסופר... או של כל בעל מקצוע). כדאי להוסיף איזו נקודת תפנית כלשהי (נקודת שפל, נקודת משבר, נקודת אמצע וכו').
אז איך עושים את זה?!
ניסיתי בדיוק פעם אחת להשתמש בתכנון מוקדם מראש. את תוצאות הניסוי, תוכלו לראות בפוסט הבא. בכל אופן, אין חוקים ברורים כלשהם. העיקר שלכל סצנה יהיה מקום על מנת שיהיה רצף כלשהו.
באופן כללי, אפשר להסתכל על שני סוגים של תכנון:
תכנון כרונולוגי:
מה זאת אומרת כרונולוגי? ברור שהספר חייב להיות כרונולוגי! הספר חייב להיות כרונולוגי, התכנון שלו לא חייב להיות כזה. המשמעות של תכנון כרונולוגי הוא תכנון של סצנה אחרי סצנה, לראות איך דבר מוביל לדבר עד להגעה ליעד.
יתרונות: קל יותר לעקוב אחרי חורים בעלילה, הסצנות מסודרות בראש
חסרונות: מאפשר לכם פחות מעוף, כי אתם למעשה מקובעים באיזשהו ציר מסויים.
תכנון לא כרונולוגי:
תכנון לא כרונולוגי. יש לכם התחלה ויש לכם סוף, אבל בכל מה שקשור לאמצע... אתם עושים "סיעור מוחין" או בפשטות זריקת רעיונות רנודמלים. כשאתם מרגישים שיש לכם מספיק רעיונות כאלה, מסדרים אותם לפי סדר. אני בהחלט לא אתפלא אם תזדקקו להוסיף כמה דברים בין לבין.
יתרונות: אתם יכולים לעוף לכל כיוון שרק תרצו, אין קבעון.
:חסרונות: בהצלחה בסידור. יותר סביר שתמצאו שרעיונות מסויימים שלא מסתדרים לכם.
הנה ג'נה מורסי שמדגימה את שיטת הפתקים (היא לא היחידה שמשתמשת בה, אבל לא צריך 5 סרטונים על אותו דבר).
כרגיל, תקציר הסרטון:
אז קודם כל, צריך לחשוב על עלילה ודמויות. שזה למעשה התכנון הראשוני. רושמים את כל הרעיונות שיכולים לשמש את הסיפור שלכם. אחרי שחושבים שיש מספיק רעיונות, מחפשים נקודות מפנה או נקודות מעניינות ורושמים תקציר של הרעיון. כאמור, היא עושה את זה באמצעות פתקים, אך כעיקרון ניתן לעשות באמצעות קובץ וורד. עוברים על הקטעים אחד אחד וחושבים באיזה סדר למקם אותם. אם עשיתם את זה באמצעות פתקים, תעבירו לוורד (או כל קובץ אלקטרוני אחר). אם מראש עשיתם זה מראש, נחסך לכם. אחר כך, תאתרו דברים בעייתיים (יכול להיות משהו אינדיבידואלי כמו צורך בפירוט) כדי שתוכלו לתת להם קצת מחשבה מראש. אחר כך, חושבים אם יש דברים שאולי כדאי להוריד (או... להוסיף).
כאשר יש לכם רעיון חדש, נסו לחשוב איך ליישם אותו בתוך הספר שלכם.
אבל איך אני אדע מה מתאים לי?
לא תדעו עד שלא תנסו. מפתיע, נכון? על מנת להקל על חייכם לגבי התלבטות, אני אביא לכם שיטה שלא תשמעו עליה באף מקום אחר: שיטת התכנון הגמיש.
היא נקראת כך מכיוון שאתם למעשה בהתאם למצב בו אתם נמצאים, מחליפים בין שתי השיטות (כלומר, מגמישים את עצמכם).
תחילה, כרגיל, תכנון בסיסי.
אחרי שסיימנו איתו, הגיע הזמן לעבוד בשיטה הלא כרונולוגית.
יש לכם מספיק רעיונות לספר? מזל טוב! יש לכם ספר! (וקיבלתם את שנאתי הנצחית)
לא הצלחתם למצוא מספיק רעיונות או שאין לכם בכלל? תעברו לשיטה הכרנולוגית
טוב, אחרי שכתבתם כמה זמן בשיטה הכרונולוגית, צץ לכם רעיון שיתפוס מקום רק בהמשך? אין בעיה! חוזרים לתכנון הלא כרונולוגי ומנסים למקם דברים באמצעותו. ואחר כך... כשהכל מוכן, אפשר להמשיך כרגיל בתכנון הכרונולוגי.
אני מניחה שאפשר לקרוא לה שיטת הרמאים, כי בעצם... אתם נהנים משני העולמות. יכול להיות שתמשיכו עם גישה זו עד קץ כל הימים. יכול להיות שתבינו שאחת הגישות טובה לכם ולשנייה אין ערך מבחינתכם. כך או כך, אופציית ביניים שתעזור לכם לבנות את עצמכם יכולה לעזור למבולבלים שבכם.
כמובן, כל דרך שתבחרו היא בסדר, כל עוד היא נוחה לכם. יש גם תוכנה ייעודית לתכנון (טכנית היא ייעודית ל-outlines) שנקראת yWriter. מוזמנים לראות הסבר קצר עליה. למרות שאישית... ניסיתי להשתמש בה ומצאתי אותה די מייגעת. אבל, אולי לכם יהיה יותר נוח. בהחלט תוכנה קלה לתפעול, רק לדעתי לא הכי נוחה. אם יהיה ביקוש, אני אעשה סרטון על זה.
אבל מה עם התכנון הוא למעשה... מתכון לאסון?
חלק שני בסדרה
