טוב, מודה באשמה, הפעם אני מעתיקה קצת מסרטון אחר. קיבלתי השראה ונקודת ראות חדשה מהסרטון
הזה.
אין לי כוונה להעתיק הכל, אז... אנסה פשוט להתבסס על הרעיון המרכזי של הסרטון. כמובן, ייתכנו חפיפות כלשהן (כי בכל זאת ראיתי אותו וייתכן שאני מושפעת), אבל... היי, ניסיתי. את הפסקה הבאה + הקטגוריות זה מהסרטון, השאר שלי.
אז הרבה פעמים הנבל שאנחנו רואים, הוא בכלל נבל משנה של אחד גדול יותר. ולפעמים אנחנו פוגשים את הנבל המרכזי, אבל הדמויות פוגשות שוב ושוב רק את נבלי המשנה. לפחות עד פרקים מאוחרים. קיימות שש סיבות לכך שנבלי המשנה ישרתו את הנבל המרכזי או יהיו תחתיו. את שש הקטגוריות ניתן לחלק לשלוש: עזרה מרצון, עזרה לצורך טובות הנאה, עזרה מחוסר ברירה.
נאמנות (רצון)
נאמנות אינה חייבת להיות לשליט מסויים, זו בהחלט יכולה להיות נאמנות עסקית, מוזר ככל שהביטוי ישמע. אבל אתם מוזמנים לנחש איזה סוג נפוץ יותר...
למה קיימת נאמנות? ובכן, לעיתים נובע ממטרות משותפות (ידובר בהמשך). אבל לפעמים, במיוחד במקרים של פנטזיה ומד"ב, מדובר בנאמנות שיכולה לגבול בצייתנות או נאמנות מתוך מחוייבות לתפקיד. תלוי בסיבה לנאמנות. אבל, כאשר סיבה זו מתערערת... עלול להיווצר מפנה. המפנה יכול לבוא בידי ביטוי בנטישת נבל המשנה או לחילופין, לעיתים, אפילו בהחלפתו.
דוגמה: לוחמי האש (פרנהייט 451) - קיימת נאמנות למשטר ולכן הם עושים מה שהוא אומר להם: לשרוף ספרים. יש שאומרים שהקפטן הוא יוצא הדופן, כי אצלו הסיבות אחרות.
אהבה (רצון)איך אומרים? האהבה מעוורת. ולא, זו לא חייבת להיות אהבה רומנטית דווקא. אלה יכולים להיות הורים וילדים או שני אחים. עם זאת, האהבה עלולה להיות, כפי שהנבל המשני עלול לגלות, חד צדדית. אל תצפו שבמקרה הזה הוא יישאר.
דוגמה: ננסי (אוליבר טוויסט) - אז נכון, היא לא באה מרקע מזהיר, אבל היא ממשיכה לעזור לביל סייקס ולסבול אותו כי היא אוהבת אותו.
מטרות משותפות (רצון)לפעמים לשני אנשים פשוט יש אותה אידאולוגיה או מטרה. כיוון שהמטרה משותפת, לא נמצא קושי לשתף פעולה. אלה מסוג הדמויות, שאם אכן קיימות להם מטרות משותפות, ולא מדובר במראית עין בלבד, יהיה קשה לגרום להן להחליף צד. עם זאת, לעיתים, כאשר מתברר לנבל/יריב המשנה שהמטרה לא משרתת גם אותו, ואף עלולה להרע לו, הוא עלול לעבור צד.
דוגמה: ז'אבר (עלובי החיים). אני בטוחה שחלקכם תוהים בנושא. הרי ז'אבר הוא הנבל המרכזי! באופן רשמי, אתם צודקים. אבל באופן לא רשמי.. הוא למעשה נבל משנה שעומד תחת הנבל הראשי: המשטר. ז'אבר בהחלט לא פועל מתוך עקרונות שהמציא לבד, ברור שאלה עקרונות אשר "מוכתבים" מלמעלה. הוא נאמן לרעיון של צדק. בצורה מעוותת, אבל נו, טוב.
מטרות משותפות (נקמה)
לא פעם, דמות שכזו אינה חוברת לנבל הראשי, ונאבקת בגיבור/ים בעצמה. ובכל זאת, הם נבל משני יותר. לעיתים הנקמה היא תוצאה של שנאה ולפעמים של קנאה ולפעמים של איזה שילוב. הנקמה לא בהכרח חייבת להיות אישית, ויכולה להיות כלפי אדם קרוב.
דוגמה: ג'יימס ויין (תמונתו של דוריאן גריי) - קיימת אי הסכמה על זהות היריב הראשי של דוריאן גריי, האם זהו הנרי ווטון שגרם לו להיות כה אובססיבי ליופיו עד שהביע משאלה להישאר צעיר לנצח או שמא זה למעשה דוריאן גריי עצמו, בהנחה שהיריב והגיבור יכולים להיות אחד (תיאורטית הם יכולים, אבל הוא לא נכנס לקטגוריה הקלאסית של פרוטגוניסט נבל). אבל, פחות בספק עומדת זהותו של יריב המשנה: ג'יימס ווין. ג'יימס ויין, הוא אחיה של סיבל ויין, אשתו של דוריאן גריי, שמנסה לנקום על מות אחותו.
מטרות אישיות (טובת הנאה)
כאשר טובת ההנאה אינה כסף (יפורט בהמשך), טובת ההנאה הנפוצה היא קידום, אך כמובן שקיימות נוספות.
אתם ודאי מכירים את זה: האיש שמוכיח נאמנות בתקווה שיום אחד, יעלה בשלב, ומי יודע, אולי יום יבוא והוא יהיה מעל כולם (בעקבות פרישה או משהו פחות נחמד). מכיוון שהוא מרגיש שיש לו לאן התקדם, הסיכוי לחזרה לדרך המוטב (או... פשוט, ויתור על הדרך הנוכחית) הוא די נמוך, אלא אם כן הוא כבר לא מרגיש ככה.
דוגמה: פבוס דה שאטופר (הגיבן מנוטרה דאם) - טוב, בניגוד לנבלי משנה אחרים, הוא לא נמצא באופן רשמי תחת הנבל הראשי (קלוד פרולו), אבל הוא בלי ספק אנטגוניסט משני. וטובת ההנאה שהוא רוצה היא... בואו נאמר בעדינות... בחורה במיטה.
כסף (טובות הנאה)
בניגוד לאחרים, להם יש את הנטייה הכי גדולה להיות יריבי משנה של פעם אחת. אני חושבת שיחסית פחות ניתן לראות אצלם מקרים של החלפת צד, כי מלכתחילה כל עניין הצדדים אצלם מבוסס על כסף. אז אלא אם כן הצד השני ישלם יותר... אין סיבה טובה למעבר צד. הקשר הרגשי שלו עם הנבל/היריב העיקרי הוא הנמוך ביותר ולעיתים שואף לאפס. עם זאת, ניתן לראות מקרים של שילוב בין נאמנות לכסף, ואז מצב העניינים משתנה מהבחינה הזו.
על אף שבהחלט יש לו פוטנציאל לאיים, לרב יודעים שיש מישהו מאחוריו (בניגוד לשאר, שלא תמיד יודעים). דמויות אלה לרב לא זוכות לפיתוח עלילתי נרחב (אלא אם כן, כסף הוא לא הסיבה היחידה למעשיהם). כמובן, תמיד אפשר להצדיק את המעשים המגונים במצב בעייתי המצריך כסף... אבל לרב, נוטים שלא לעשות זאת. באיזשהו מקום, הם נבלי המשנה הכי קלים לכתיבה, שכן המניע שלהם הכי חלש.
דוגמה: כל מתנקש שהוא.
פחד/אילוץ (חוסר ברירה)יש כל מיני סוגים של פחדים. אז לא, זה לא פחד מנחשים או גבהים. אני מניחה שהפחד הראשון שרובכם חושבים עליו הוא פחד ממוות, גם אם לא מוות שלכם. אתם מכירים את זה "אם לא תעשה את מה שאני אומר, אני אהרוג את המשפחה שלך." דברים דרמטיים שכאלה. אבל... בהחלט קיימים סוגים נוספים של פחדים. פחד יכול להיות גם פחד להיות דחוי. אפשר למצוא את זה אצל תלמידי בית ספר (או סטודנטים) בעיקר. הפחד להיות דחוי, שלעיתים מוביל למעשים... איך לומר, לא משהו. ואם מדברים על עולם המבוגרים, יש לעיתים פחד מפיטורים או פחד לאבד ירושה/תפקיד כלשהו. לעיתים אילוצים ופחדים הולכים יחד יד ביד, אך ייתכנו אילוצים אחרים כמו אילוצי תפקיד או אילוצי מצב (למשל: חייל שנלחם במלחמה שהוא חושב שאינה צודקת).
דוגמה: בריל סטמפלטון (שרלוק הולמס וכלבם של בני בסקרוויל) - למרות חוסר רצונה לשתף פעולה בהריגתו של הנרי בסקרוויל, ג'ק בטמפלטון עושה כל שביכולתו כדי לערב אותה בכך.
פסיכופתיות רצחנית (רצון)
ממש כמו שנבלים ראשיים יכולים להיות כאלה, כך גם נבלי משנה. ובמקרה הזה... אלה בהחלט נבלים, חד משמעית. אלה אנשים שחוברים לאדם זה או אחר כדי לקבל הזדמנות להרוג האנשים. לא פעם ניתקל בחיילים או באנשים בארגון פשע, אך לא בהכרח. לעיתים הם עובדים עם אדם בודד או משרתים משטר יותר מאשר להיות כפופים לארגון.
*הערה: פסיכופת לא ייחודי לרוצחים. אדם יכול להיות פסיכופת לפי הגדרה מילונית (ומקצועית) ולא להרוג נפש חיה כל חייו. אנשים שכאלה הם בעלי מוסר נמוך (עד לא קיים) בשילוב עם קסם אישי לרב.
המחנות (נקמה)
לפעמים מחנות הם ברי חלוף (למשל, קבוצות בבית הספר), אך לעיתים יש קבוצות מבוססות יותר, אז אמנם לפעמים חלק מהחברים עוזבים, אך אחרים מצטרפים במקומם. (מדינות שונות, קבוצות כדורגל, מפלגות פוליטיות, גזעים בפנטזיה, צבא).יריבות יכולה להיות בין שתי קבוצות ויותר. את משתתפי המחנות הברי חלוף (שאינם בראש), לרב ניתן לשיך לטובות הנאה או פחד. אבל כשמדובר ביריבות מבוססת, לעיתים שנאה לצד השני נובעת פשוט מעצם קיומו.
לגבי דוגמה, אני אגיד את האמת, יש לי אחת ויחידה, אם כי אני בטוחה שיש (אבל אולי יותר בטלוויזיה/בקולנוע או לפחות בז'אנרים כגון ריגול או פנטזיה). אבל... לא חבל להרוס את כל הספר? (זה מתגלה ממש בסוף).
נבלי משנה בשתי חזיתות
על אף הניסיון הנאיבי לפשט את הסיווג של נבלי המשנה, לעיתים, זה קצת יותר מורכב. המקרים האלה לא רבים, אך לעיתים נבל משנה יכול להיות כזה משתי סיבות (עד שלא יוכח אחרת, מבחינתי זה נכון רק לנבלי משנה)
- דראקו (הארי פוטר): מצד אחד, קיים שילוב של עלבון אישי ויריבות בין מחנות. מצד שני, בהמשך נכנס אלמנט נוסף של פחד/חוסר ברירה.
- לוק (פרסי ג'קסון): מה שהתחיל כנקמה באלים הפך בעקבות חבירה לא נכונה לחיים שנשלטים על ידי פחד.
וכן, אני שמה לב לאלמנט המשותף פה (פחד), ויכול להיות שברב המקרים של שילובים זה בהחלט נובע משם. אבל... בהחלט לא בדקתי את העניין מספיק לעומק.
